מכתב בנושא כזה נשלח אלי על ידי אחד הקוראים שעורר סערת רגשות, זעם, אהדה וכמובן גינוי. אבל, לאחר הרהור, תהיתי מדוע אישה החליטה כך ומה יכול לגרום לגבר לעשות בדיוק את זה? ברשות מחבר המכתב אני מפרסם אותו בערוץ שלי. האירועים משתנים מעט כדי לא לציין את השולח בסיפורו. הבא הוא המכתב עצמו.
"היי. שמי נאדז'דה ואני כבר לא יכול לחיות כמו שאני צריך. כל יום אני חושבת לארוז ולעזוב את בעלי, שחייו הפכו לבלתי נסבלים. את בתי אשאיר לו, כי באתי אליו לבד, והיא פרי נישואינו. והוא אשם בהרס הנישואין, אז שיחנך אותה בעצמו, ואני "רוחץ ידיים".
הכרנו לפני 8 שנים באתר VKontakte. אז עדיין היה פופולרי להתכתב שם ולא היו אתרי היכרויות מקודמים. דיברנו כחצי שנה, לפני הפגישה הראשונה, ובסוף החלטנו לארגן דייט.
חיבבנו זה את זה מיד וכמו שאומרים "ניצוץ עלה באש". מה שהיה צריך להזהיר אותי מיד זה הסחת הדעת הקבועה שלו בטלפון, כתבו לו ואז התקשרו אליו. בשל נעוריי, טעיתי בו כאיש עסקים. כפי שהתברר מאוחר יותר, הוא היה ענייני, אבל בצורה אחרת.
היחסים התפתחו במהירות, אחרי 3 חודשים של פגישות התכנסנו, אחרי חצי שנה נכנסתי להריון. היינו בהלם אבל שמחים. שיחקנו בחתונה, וכעבור חצי שנה נולדה בתנו. יצור נפלא שאהבתי בכל נשמתי. אבל, עכשיו זה לא על זה.
אפילו במהלך ההריון, בעלי התחיל לזרוק טריקים מוזרים. או שהוא היה נעלם ליום אחד, בלי תשובה, בלי שלום, ואז הוא היה חוזר הביתה שיכור מהעבודה ומתחיל לעשות סדר. ידעתי על תקשורת עם בנות, אבל העלמתי עין ממנה בחריצות. פעם היו מקללים נורא, אבל אז נראה לי שזה היה בהתחלה. חשבתי שנתרגל, נתרגל, והכל יהיה בסדר. אבל זה רק החמיר.
כשהבת שלי הייתה בת 1.5 נאלצתי ללכת לעבודה ולהשאיר את הבת שלי לאמא שלי, לבעלי לא הייתה עבודה יציבה, אבל הוא גם לא רצה לשבת עם ילד. הוא הלך לאנשהו ולא ראיתי את הכסף ממנו. חלילה לחיתולים או להביא אוכל - זו הייתה שמחה אמיתית.
שקעתי לגמרי בתהליך העבודה, עליתי על הרגליים, הילד הלך לגן, השגתי יותר והרווחתי. בעלי עדיין הלך לאנשהו, אבל לא היה הרבה כסף ממנו.
קניתי רכב, ביצעתי תיקונים, האכלתי והלבשתי את כל המשפחה, שילמתי את כל ההוצאות.
ועכשיו, אחרי 6 שנות נישואים, אני מגלה שלבעלי יש נשים אחרות. כן, זה אחרים. היו שניים. למדתי על אחת מהשכנה, היא ראתה איך בעלה בא איתה כל הזמן לבית שלנו כשאני לא שם. השנייה גרה ברחוב הסמוך והייתה בהריון. מבעלי. בנות לא היו הפנטזיה שלי, מצאתי התכתבות ובעלי בסופו של דבר התוודה על הכל.
אחרי שהיו נדרים והבטחות שלעולם לא עוד ועם אף אחד. אבל אין יותר אמון, אין יותר אהבה, ואני רוצה להתחיל הכל מחדש. ולבעלי, במשך כל השנים שניסיתי למען המשפחה שלנו, לעזוב את הבת שלי כדי שסוף סוף יהיה אחראי ויבין איך זה לגרור הכל על עצמו.
אני מוכן לשלם מזונות ילדים, לאסוף בסופי שבוע ובמהלך השבוע אם אפשר. אבל אני רוצה חופש ואני לא מוכן לקחת הכל על עצמי יותר. זו אשמתו ואני עייף.
יש לי קריירה, הבת שלי עכשיו הולכת לבית הספר ואין לי אפשרות לשלב הכל. הרי הוא האב ובאחריותו לגדל אותה.
תגיד לי, בבקשה, איך אני יכול להיות? אני לא יכול להחליט סופית, אבל אני כבר על הגבול.
כתבו את הגרסאות שלכם בתגובות.
