יוצא מעניין, הורים משקיעים בנו כל כך הרבה, מבזבזים עלינו את כל הכוח, הכסף, השנים, כאילו משקיעים בעתיד. ברור שילדים בוגרים צריכים לעזור להוריהם, אבל לפי כוחם ולא לרעת משפחתם. אבל לוולדימיר יש מצב מאוד לא נעים, אמו ממש דורשת ממנו כסף, והאיש לא יכול לסרב, אבל אז הוא מרגיש אשם מול משפחתו, כי הוא לוקח מהם כדי בבקשה אותה.
ולדימיר הוא ילד אחד במשפחה, ואמו גידלה אותו לבד. עכשיו הוא בן 30, יש לו עבודה טובה, אישה ובת קטנה. כאשר ולדימיר סיפר לאמו לפני ארבע שנים על החתונה עם נטליה, היא התלקחה:
- מי נתן לך רשות? אין לך איפה לגור, תפסיק למלא את הראש בשטויות!
"אמא, ראשית, הכל רציני עם נטשה, ושנית, אני אקח דירה במשכנתא, אעבוד, תודה לאל, מאפשר לי לעשות את זה, אני יכול לפרנס את המשפחה שלי", ענה האיש.
- ומה איתי? לא שכחת אותי, אני מקווה? אתה חייב לתמוך בי גם! אין לי בעל! ענתה אמא.
ואמא שלי הייתה אז בת 44, היא עבדה, אבל היא האמינה שבנה חייב לפרנס אותה. היא גידלה אותו, נגמלה אותו, גידלה אותו, אז הוא חייב לפרנס אותה.
ולדימיר נהג לפרנס את אמו, הוא תמיד נתן לה כסף למכוני יופי, בגדים, בילויים ואפילו אוכל. האישה חיה כמו גבינה בחמאה, לא התכחשה לעצמה דבר. ואז ולדימיר התחתן, לאשתו נטשה לא היה אכפת שהוא עוזר לאמו, אבל כשמישנקה נולדה, זה נעשה הרבה יותר קשה. התינוק נזקק לאוכל, חיתולים, בגדים, צעצועים, וגם הדירה נלקחה במשכנתא. אבל נראה שאמו של ולדימיר לא הבינה זאת, ועדיין דרשה כסף מבנה.
נטליה כבר החלה להיעלב על בעלה:
- ווב, תסבירי לאמא שלך שאין לנו כסף, האוכל של מישקה אוזל, מחר לא יהיה לי מה להאכיל אותו, ואתה רוצה להעביר לה את הכסף האחרון למניקור!
ולדימיר התקשר לאמו ואמר:
- סליחה, אמא, אבל אין לי כסף עכשיו, את מבינה, מישקה קטנה, נטשה בחופשת לידה, יש לנו משכנתא.
ואמא שלי פשוט התעצבנה.
- הזהרתי אותך! לא הקשבת לי! היא מצצה ממך את כל המיץ, היא מוציאה רק על עצמה. זה גם מפנה אותך נגדי! מחפש עבודה! כשהיית קטן, משכתי אותך לבד, חרשתי כמו סוס בשתי עבודות, לא ראיתי את האור הלבן. עכשיו אתה צריך להחזיר לי על זה!
ולדימיר הרגיש בושה. מצד אחד, הוא כבר לא יכול היה לגרור כסף מהמשפחה לרצועה של אמו, מצד שני, הוא ראה עצמו מחויב לעזור לה. והוא קיבל משרה חלקית. הוא היה בבית רק פעם בשבוע, בשאר הימים יצא מוקדם, והגיע כשכולם ישנו. נטליה לא אהבה את זה.
– הבן לא רואה אותך כלל, כאילו אתה לא שם, הוא יגדל בלי אבא. בקרוב הם לא יזהו אותך!
כן, נטליה צדקה, ולדימיר הבין את זה, אבל הוא פשוט לא ידע מה לעשות. ואז מכונת הכביסה התקלקלה. הם קראו לאדון, אבל הוא רק פרש את ידיו ואמר שאי אפשר לתקן את זה. הייתי צריך לקנות אחד חדש, אבל לא היה כסף לזה.
הוחלט לקחת הלוואה, אבל הוריה של נטליה לא אפשרו זאת:
לא, חברים, אל תיקחו הלוואה. יום השנה שלך בקרוב, אז החלטנו לתת לך כסף, קנה לעצמך רכב חדש!
ולדימיר כל כך התבייש לקבל שוב עזרה מהורי אשתו. כל כך הרבה פעמים הם קנו בגדים למשקה, צעצועים ואפילו כמה רהיטים בבית, הם מעולם לא באו לבקר בידיים ריקות. אבל נטליה הרגיעה את בעלה, ועד מהרה הופיעה מכונת כביסה חדשה לגמרי בדירה.
כשאמו של ולדימיר באה אל בנה וראתה מכונת כביסה חדשה, עיניה נצצו:
וואו, קנית לעצמך רכב חדש! אני צריך גם! תתכוננו, בואו נלך לחנות, אנחנו נבחר, קנו אותי!
אמא, אין לי כסף! ולדימיר ענה בבלבול.
– הנה עוד בעיה, תיקח הלוואה, – ענתה האם בחיוב, – ובכלל, יאללה, תתחיל לחסוך כסף, חסוך לחופשה שלי, אני וחברי הולכים לים!
כן, אמא צריכה עזרה, אבל מה אם אין הזדמנות לזה? היא לא גוועה ברעב, יש לה דירה טובה, יש לה עבודה, משכורת טובה, היא לא חיה בעוני. ולדימיר ונטליה חיים לפעמים על לחם ומים, כי כמעט כל הכסף מושקע על משכנתא, דירה משותפת וילד. הכל מהכל, ולדימיר לא יכול היה להתאפק:
לא, אני לא אקח הלוואות. ואשתי והילד שלי ילכו לים בקיץ! ואת, אמא, תרוויחי בעצמך על הרצונות שלך!
האם נעלבה מבנה, לא עונה לשיחותיו, הגבר מודאג מאוד בגלל זה. אבל אין פיוס. הוא לא יצליח. האם שוב תתחיל לתמרן אותו, להוציא ממנו את כל הכסף לרעת משפחתו. מה יקרה אחר כך לא ידוע!
מעוניין לשמוע את דעתך על המצב הזה!
המאמר המקורי פורסם כאן: https://kabluk.me/psihologija/obyazan-soderzhat-mat-v-ushherb-svoej-seme.html
