כל פילגש חלמה לתת לסולטן בן. אבל, חיורם-חטון היה בטוח שהריבון לא ייתן שחזאדה אחת, אלא רבים. ובכל הריון, אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה הייתה בטוחה שיוולד יורש עתידי.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה הייתה הראשונה שילדה את שחזאדה, שסלימאן העניק לו שם לכבוד סבו מחמד.
על ההריון השני, למדה במקרה אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה, כשהיא מזמינה מגדת עתידות לחדריה להכין לה קמעות. מגדת העתידות הכינה קמעות ומיד סיפרה שחתון בהריון.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה המאושרת, הבטיחה לריבון שהיא תיתן עוד שחזאדה אחת. עם זאת, הקב"ה הורה אחרת והעניק לאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה נס קטן - ילדה.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה, לאחר שנודע לה שבתה נולדה, החלה לצעוק ולהאשים את ניגר שהם הרגו את השחזאדה שלה, והם החליקו את הילדה לתוכה. אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה סירבה להאכיל את בתה, והציעה לתת אותה לאחות רטובה.
ואליד סולטן שמחה לראות את נכדתה, ובהיעדרו של הסולטן היא נתנה לילדה את השם מיהרימה, שפירושו מפגש השמש והירח.
ניגר לא ידעה איך לגרום לאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה להתאהב בבתה וביקשה ממנה לשמור על הילד, בהתייחסות להיותה עסוקה.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה, שנותרה לבדה עם מיהרימה הקטנה, הצמידה אותה לחזה, ואמרה שאלו החוקים בארמון הזה. אם לא נולדת שחזאדה, אז גם לא תראה אושר. אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה הבטיחה שהיא תמיד תאהב, תגן ותגן על בתה.
מחידברן, לאחר שנודע כי לאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה יש בת, מיהרה לברך את יריבתה על הולדת שחזאדה. על כך השיבה אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה שהיא תלד עוד סולטן שחזאדה. ולא רק אחד. אבל מהידברן אפילו לא יוכל ללדת בת. אחרי הכל, הסולטן לא יגע בה יותר.
והמילים הללו אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה התבררו כנבואיות.
