לאחר שנודע לו שנאמיק ברח, החליט הנדאן לחזור לאחוזה כדי לתבוע את יטר. הנדאן נחשב להחלטת ההחלטה של נאמיק ולא התכוון למסור את הבית לידי יטר. לאחר התייעצות עם עורך דין, נודע להנדן כי מאחר ולאחיה אין ילדים משלו, האחיין יהפוך ליורש הראשון בתחומו.
אבידין הסביר לאמו שהוא לא יערער על החלטתו של דודו ולא ייקח את האחוזה מיתר, אך חנן לא התכוון לוותר. היא ראתה את הבית הזה כשורה ולא התכוונה לתת אותו לצייד בשביל עושר.
במשך ימים שהה הנדאן במשרדו של אחיה, מינתה ניירות והכינה אותם למשפט. בין השיעור הזה, היא שתתה קפה בכיסא האהוב עליה וניסתה לפגוע ב יטר בכאב רב ככל האפשר וללמד את חייו של בן "לחינם".
יטר לא הסתבך בוויכוחים עם הנדאן. היא ידעה כי הבית הזה שייך באופן חוקי וחוקי לפרת, והנדן לא יכול היה לעשות דבר בנידון.
אולם כאשר גילתה הנדאן כי התיק עם הכסף חסר מכספתו של נאמיק, היא הניחה כי יטר עשה זאת.
הוא האשים את יטר בגניבה ודרש להחזיר את הכסף. ליטר נמאס מההתקפות של אחותה. והיא החליטה שהגיע הזמן שהיא תברר מי הבעלים של הבית הזה.
יטר אמר להנדן כי אין טעם לגנוב את הכסף, כי הוא כבר היה שייך לה. יטר אמר להנדאן שפרחאת הוא בנו של נאמיק אמירחן, מה שאומר שהכל שייך לו. לא היה לה מה לגנוב את הכסף שלה.
זה לא מה שהנדאן ציפה לו. כעת היא הבינה ששום בית משפט לא יחזיר לה את הבית הזה. הנדן אסף את חפציה ועזב את האחוזה שבה היא ראתה את עצמה כמאהבת.
