לאחר שפגש בגן לוחם אמיץ שכתב שירה יפהפייה, התאהב בו מרימה, ושכח שהיא פילגש, והוא עבד רגיל.
טשלג'אלי יחיא-בי היה מוקסם גם מהיופי הצעיר והתפתחה התכתבות סודית ביניהם, בה כולם דיברו על רגשותיהם.
באותה תקופה יחיא - ביי שירת במניסה יחד עם מוסטפה, אך אפילו המרחק לא יכול היה לכבות את הרגשות שנצרבו בליבם.
לאחר שהגיע לאיסטנבול, שולח'אלי שולח בחשאי מכתב למירימה, שם הוא קובע פגישה בגן. המכתב נופל לידיה של אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה, והיא תופסת את האוהבים בידיים.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה מעמידה למיהרימה אולטימטום - או שהיא עצמה תסרב ללוחם, או שהוא יאבד את חייו.
מרימה, בידיעה שהאם לא זורקת מילים לרוח, מחליטה להישבר עם אהבתה.
אבל הצעירה לא התאבלה זמן רב, רגשות חדשים מציפים אותה שוב עם חזרתה לבירת מלקוצ'וגו באלי - ביי.
מרימה מנסה בכל דרך אפשרית למשוך את תשומת ליבו של הלוחם - היא חיפשה פגישות, כתבה מכתבים ואף התחקה אחר. עם זאת, באלי ביי עדיין ראתה רק ילד בפילגש.
המשורר, ששירת במניסה, עדיין סבל עבור פילגשו, ובפגישתם הבאה, הוא החליט להזכיר להם את רגשותיהם.
אבל מרימה צרה עליו בחדות:
- איך אתה מעז? מי אתה? בטח שכחת שזו בת הפדישה!
מהרימה לא עוררה את הרגשות הישנים, אלא הכל משום שמעולם לא אהבה את יחיא. זו הייתה רק אהבה של ילד, ולבה ומחשבותיו שוב הוקצו בבאלי - ביי.
