מרימה לא הספיקה להתאושש מההפסקה עם טשלידז'אלי, כשלבה דפק שוב בקצב האהבה. והפעם מלכוכוגלו הפכה לבחירה שלה - משרת נאמן של הסולטאן והאהבה הראשונה של המאהבת הצעירה.
מרימה ניסתה בכל דרך אפשרית למשוך את תשומת לבה של שפחה מסורה, אך באלי-ביי נותרה בשוליים ולא גמלה לגביה.
אהבתו של מרימה למלקוכוגלו לא נותרה מוסתרת מעיניים אחרות, וכמעט כולם בהרמון ידעו על תחושותיה, אך לא כולם אישרו את בחירת המועדף על הפדישה. אך זה לא מנע ממהרימה, היא כתבה מכתבים לאהובה ואף עקבה אחריו.
כמובן שאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה התוודעה לאהבה החדשה, שלמרות העובדה שהבטיחה להינשא לבתה מאהבה, היו לה אינטרסים משלה בנישואיה.
מלקוצ'וגלו היה משרת נאמן והדבר העיקרי מבחינתו הוא נאמנותו וביטחונו של סולימאן, והוא חשב על מערכות יחסים אחרונות, והוא אמר זאת במכתב לגברת הצעירה.
אך מרימה לא התכוון לוותר והמשיך לרדוף אחרי שומר החדרים.
כדי לשים נקודה שמנה בסיפור הזה, אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה החליטה לדבר עם באלי-ביי ובמהלך השיחה, הסתירה את מירימה בחדר הסמוך כדי שתוכל לשמוע מה קורה.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה שאלה את מלקוצ'וגלו כיצד הוא מתייחס לבתה, עליה השיב שהוא מכבד ומעריך את המאהבת הצעירה, אך עדיין מתייחס אליה כאל ילד.
זה מה שאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה רצתה לשמוע ממלקוכוגלו ולא היה אכפת לה ממצב נפשי של בתה, היא הייתה בעליה כיוונו אליה מפלגה אחרת לגמרי, שתהיה לא רק בעל טוב למאהבת, אלא גם בעלת ברית נאמנה לעצמה אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה. ורוסטם פאשה התאים היטב למועמד הזה.
