בפרקים הבאים, "המאה המפוארת" אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה סולטן לומדת שהריבון במהלך המערכה הצבאית היה קשה פצועים ומארבים, גורלם של הזקנים שהזדה סלם ומהמט, שגם הם היו עם אביהם בצעדה, בזמן לא ידוע.
אבל, זה לא הדבר הגרוע ביותר, גם אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה דיווחה כי הידיעה הזו הגיעה למניסה ומוסטפה עם צבאו נסע לבירה לתפוס את מקומו של אביו.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה הורתה למוסטפה - פאשה, שהופקדה על הגנת הבירה להביס את צבא מוסטפא ולהוציאו להורג. עם זאת, הפשה הזהיר מיד את המאהבת שאף אחד מהחיילים והג'ינסרים לא ילך נגד שהזדה הזקן.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה הבינה שאם מוטאפה תצליח לקחת את הבירה ולשבת על כס המלוכה במקום סולימאן, אז חייה וחיי השזדה שלה ג'יהאנגיר ובייאזיד מאוימים. ואכן, על פי חוקי האימפריה העות'מאנית, השחזדה שהפך לשליט חייב להרוג את כל אחיו.
שאה - הסולטאן הורה לחיורם לתת לה שזדה, למען ביטחונם. אבל אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה לא סמכה על השאה - סולטן, והטילה ספק בכנות כוונותיה, ולכן ביקשה לבלות את הלילה הזה עם הילדים.
בינתיים הציע ניגאר-חאטון לאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה, בעוד מוסטפא וצבאו לא הגיעו לבירה, להעמיד את אחד מבניה על כס המלוכה, וכך היא תציל את חייהם.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה חשבה כל הלילה כיצד לעשות את הדבר הנכון, מכיוון שבמקרה זה אין לה שום זכות לטעות. המחיר גבוה מאוד - חיי ילדיה.
בבוקר כאשר הגיע השאה - סולטאן לילדי ח'יורם, הם לא היו בארמון, חיורם החליט להסתיר אותם ושלח אותם מהארמון.
בינתיים הגיעה הידיעה כי האדון ומהמט וסלים בחיים.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה נאנחה לבסוף ברוגע, רק שכאן חיכתה לה בדיקה נוספת - הכרכרה בה הועברו שחזדה ג'חנגיר ובאיזיד והנערים נחטפו.
עם זאת, דיאנה הלכה לעקוב אחר החוטפים והביאה את אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה לבית נטוש, שם היו אמורים להחזיק את השזדה הצעירה יותר.
כשאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה, יחד עם השומרים, נכנסה לבית הזה, שם חיכה לה הסולטאן השאה.
לשאלתה של אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה, כיצד להבין את כל זה ואיפה הילדים, השיב הסולטן:
- ילדים בארמון, והכל היה בדיחה.
השאה - הסולטאן החליט להעביר שיעור לאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה ולהזכיר לה שהיא עדיין שפחה שחייה יכולים להשתנות בכל רגע. הסולטנה עצמה שלחה מסר על מארבו של המאסטר וכי מוסטפה הלך עם צבא לבירה, אם כי מוסטפא עצמו אפילו לא חשד במה שקורה בבירה.
למרות שהסיבה האמיתית לעצרת זו הייתה שונה לחלוטין.
שאה - הסולטן קיווה שאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה, מחשש לילדיה, תמנה את אחד מבניה לכס המלוכה, ובכך חתמה על עצמה גזר דין מוות בדיוק למטרה זו, והיא שלחה את ניגר לאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה. אבל אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה הרגישה והאמינה שהסולטן חי, ולא יכול לתת לו את זה.
שאה - הסולטאן, שערך עצרת דומה, הבין שהיא תצטרך לענות לסלימאן, אך היא לא ציפתה כיצד יציג ח'יורם את הידיעה הזו לריבון.
