"נקי יותר" זה משהו על העשירים...
בחיים שלי לא השתמשתי בשירותיו של מה שנקרא מנקה (אם זה די ברוסית, מנקה מבקר). יש לכך כמה סיבות, אבל העיקרית היא שאני לא יכול לסבול את זה כשאדם זר בבית שלי נוגע בדברים שלי.
המאה ה-21 שחררה את האישה מרוב עבודות הבית המייגעות. יש נשים בנות מזל שמרוויחות מספיק (או בעליהן כן) לא באים במגע עם חיי היומיום - לא עם בישול, לא עם ניקיון, ולא עם הצד הלא-חזיתי והמייגע של החינוך יְלָדִים.
"כן, מה הניקיון שלך!" גברים מודרניים זועמים. - "לחץ על כמה כפתורים, אבל שלוף אחד נקי." זה כמובן לא נכון. תחילה יש להעמיס את המלוכלך, לשלוף את הנקי, לייבש (לפעמים ללטף) ולהניח או להניח במקום. אבל זה לא על זה עכשיו.
מקצוע שמקל על חיים צפופים
בכל מקום ובכל מקום אני נתקלת בנשים שיש להן מנקה לפחות פעם בשבוע, שאחרי עבודתן הן ממש לא מזהות את הדירה שלהן. הם עצמם, הם אומרים, לעולם אינם מגיעים לטוהר שכזה.
"לא תאמינו כמה זה הופך את החיים לקלים יותר!" - משמח חבר שיש לו שלושה ילדים מגיל 7 עד 16. מנקודת מבטה של אם להרבה ילדים, זה כנראה אושר. זו ברכה שיש מישהו שינקה בית שנפגע על ידי משחק ילדותי תמים וביטוי עצמי של בני נוער. בחיים צפופים כל כך, רבים זקוקים לעזר.
טרגדיות קטנות של מופנמים גדולים
מנקודת מבטו של מופנם, לא עמוס צאצאים, אבל נופל להיסטריה כשמישהו מסדר מחדש את הדברים שלו, מגשש במגירות שלו מסדר את מיטתו בצורה שונה ממה שהוא עושה בדרך כלל - זהו מוות קטן (כמו בשיר של פוגצ'בה) וטרגדיה גדולה (כמעט כמו שייקספיר).
אני אפילו מסרב לאמא שלי, שמדי פעם מנסה לבוא להחזיר את הסדר על כנו, מאותה סיבה. הדירה שלי היא הטירה שלי. הגעתו של אדם אחר עם סמרטוט וחומר ניקוי גורמת לי לשטוף את הזנב, לשחרר את המחטים ולנקוט בעמדת הגנה.
ניקוי נגד חרדה
ניקוי הוא תרופה אנטי-דיכאונית אמיתית. תרופה זולה נגד חרדה שאינה דורשת מרשם. פסיכולוגים ופסיכיאטרים יאשרו שהתנהגות כזו אופיינית לאנשים עם צורך חריף בשליטה. כשאנחנו לא יכולים לשלוט במשהו בחיינו, אנחנו מתחילים לעשות סדר בדברים במרחב שמסביב.
כשהחרדה נכנסת, אתה רוצה שקט וסדר בראש, תמצא או תיצור כלים לא שטופים ואת הרצפה שתבוא לעזרה. ישנם לוקרים בהם ניתן למיין דברים או משטחים מהם ניתן לנגב את האבק. ואין בעיה.
אמנם אף אישה שפויה לא תסרב למר שריר.
ולמדתי גם שיש נשים שלפני הגעת המנקה מסדרות את הדברים כדי שבכל מובן לא יאבדו פנים. אבל זה נושא לפוסט אחר.
מחברת: אישה עם רצפות נקיות ומחשבות
