כולנו יודעים מהי בגידה כי חווינו אותה פעמים רבות. בדרך כלל, כשהם מדברים על בגידה של חברים, עמיתים, קרובי משפחה, זה הופך להיות כואב, מעליב, באופן כללי, מבול של רגשות. לגבי לבגוד בעצמך, זה לא נראה משהו נורא. ובכלל, זה קורה בשקט ובאופן בלתי מורגש, אבל ההשלכות עלולות להיות מאוד כואבות.
לדמיין. הגוף שלך מבקש טיפול, טיפול, מנוחה, אבל אתה לא נותן לו את זה. תמיד יש לך משהו חשוב יותר לעשות. אז למה אתה מופתע כשמשהו מפסיק לעבוד?
או הרגשות שלך. הם מאותתים לך שאתה לא מרגיש טוב עם אדם מסוים, שאתה צריך לשנות את חייך, שאתה צריך להתקדם לכיוון אחר. ושוב אתה מתעלם מהכל, כי "זה הכרחי", "חייב", "זה כל כך נכון". יום אחד תבין שהיית צריך להקשיב לעצמך, אבל זה יהיה מאוחר מדי.
זו בגידה עצמית. אנחנו כל הזמן מוחצים את עצמנו עם סוג של גישות, פחדים, איסורים. אנחנו מפחדים שיבינו אותנו לא נכון, אנחנו מפחדים מבדידות, אנחנו מפחדים שישפטו אותנו, אנחנו מפחדים לעצבן מישהו או אפילו להרעיל חיים. אנחנו מפחדים לבגוד באחרים, אבל אנחנו לא מפחדים מעצמנו. כן, בגידה יכולה להיות אפילו בעובדה שאנחנו בונים את עצמנו מתוך מי שאנחנו לא, ובכך מתכחשים למהות שלנו. אנחנו מעדיפים להיות מושלמים ולא חיים.
וכך זה קורה כל יום, אנחנו לא מקשיבים לעצמנו, לא שומעים את הצרכים והרצונות שלנו, כתוצאה מכך, אנחנו חווים חוסר שביעות רצון מהחיים שלנו, מעצמנו.
למה אחרים מחליטים בשבילנו? למה אנחנו מסכימים למה שאנחנו לא רוצים, ולו רק כדי לחשוב טוב עלינו? למה אנחנו רוצים להיות טובים לאלה שמנגבים עלינו את הרגליים? כמה אתה יכול לבגוד בעצמך?
אם אתה פתאום מבין שיש לך קשיים בעבודה, בתקשורת, בחיים האישיים שלך, תחשוב אם בגדת בעצמך בדרך כלשהי? אם נבגד, אז למה? עכשיו אתה משלם את המחיר, אבל האם זה באמת שווה את המחיר?
אני חושב שאדם לא מאושר מסיבה אחת בלבד - כי הוא בוגד בעצמו. מתעלם מהלגימות באזור הלב, ממשיך לעשן ומקבל התקף לב. ממשיך לחיות עם אדם לא אהוב, נבגד. הוא ממשיך לעבוד היכן שהוא לא אוהב, זוכה לחוסר כבוד מהקולגות, וכסף זורם לו באצבעות. הוא ממשיך לחייך למי שהוא שונא, מקבל ממנו רכילות מאחורי גבו.
תבין, אתה לא יכול להעמיד פנים, אתה לא יכול להיות לא כנה עם אחרים ועם עצמך. לא חייבים לעשות הכל נכון, כי לא מספיק לעשות את זה נכון, צריך גם להיות מוכן לזה. העובדה שאתה עכשיו מקריב את עצמך למען משהו, דורכת על עצמך, לא תעניק לך אושר, גם אם תגיע ליעד.
יהיו נסיבות החיים אשר יהיו, לא משנה מי פוגע בך, לא משנה מי בוגד בך, לא משנה כמה זה קשה, הפוך את זה אחת ולתמיד להרגל להיות רק עם מי שצריך אותך, לעשות מה שאתה אוהב, אל תטפס לחייו של מישהו אחר אם לא קוראים לך, אל תעזור אם לא שואלים אותך, אל תאמין אם כבר רימו אותך, אל תחכה למשהו משם, מהמקום שבו שום דבר לא היה. הגיע! אל תשמור על מי שבורח ממך, אל תכפה את עצמך על אף אחד אם אתה לא אהוב. אל תבגוד בעצמכם. אתה האדם היקר ביותר עבור עצמך! כמו שאתה אוהב את עצמך, אף אחד בעולם לא יאהב אותך!
עכשיו, אולי יהיה לך קשה להבין את האמת של המילים האלה, אבל אני מאמין שיום אחד תבין הכל!
המאמר המקורי פורסם כאן: https://kabluk.me/psihologija/predat-sebya-eto-tozhe-predatelstvo.html
