כולנו אנשים חיים, עם תכונות אופי משלנו, עם עקרונות, רגשות, רצונות משלנו. ולעתים רחוקות מאוד מישהו חושב שהוא יכול לפגוע באדם אהוב. אנחנו לא חושבים שההתנהגות או המילים שלנו עלולות לפגוע במישהו עמוקות מאוד, אנחנו מאמינים שהאמת לצידנו, ויש לנו את הזכות לעשות כמונו. גם פגעתי בהרבה אנשים, אבל תמיד ניסיתי לחזור בתשובה. לא על מנת לחדש את הקשר, אלא כדי שהאדם יוכל פשוט לסלוח לי.
וזה היה דומה אצלי. הם פגעו בי, הם פגעו בי מאוד. והיה קשה לסלוח. כן, לא התכוונתי לסלוח לאף אחד. נפגעתי, נעלבתי, הלכתי לבכות בפינה שלי, ואז כעסתי, שנאתי, עינה את עצמי. לסלוח לאדם שעשה הרבה כאב זה לפעמים קשה להפליא, אבל זה הכרחי, פשוט כדי להשתחרר מתחושת הכאב הזו שהייתה נטועה בפנים כל כך הרבה זמן.
קשה מאוד לסמוך על אדם שבגד ופגע. קשה לאהוב אותו שוב, או אפילו להתייחס אליו יפה. נראה שלא הגיע לו, שעכשיו עליו להישאר לנצח ביהודה, שמצפונו חייב לנשוך אותו, להדביק את הבומרנג. תוך כמה דקות, מחשבות כבדות עם הסוף הטרגי שלהן עולות בראשי. אבל חשוב ללמוד לסלוח לאנשים. לא על מנת לשפר מערכות יחסים, אלא על מנת פשוט להשתחרר ולנשום ברוגע. כדי לא לייסר את עצמך במחשבות שליליות, כדי לא לייסר את עצמך במחשבות: "למה אני צריך את זה". זה מסובך, אבל בכל מקרה שווה לנסות.
לפעמים אנשים מאוד אכזריים אלינו, הם יכולים לפגוע גם במעשה וגם במילים. ואז נראה לנו שהם עושים משהו בלתי נסלח. אבל אתה צריך להמשיך הלאה, להתקדם, ועל זה אתה צריך לסלוח.
לפני כמה שנים היו לי מה שחשבתי שהם חברים טובים מאוד. היינו חברים הרבה זמן, היינו ביחד בכל מקום, אבל אז משהו השתנה. הם בגדו בי. הם יכלו לעשות דברים רעים מאחורי הגב שלי או ממש מולי, לרכל עליי, לפגוע בי במילים, הם יכלו להשפיל ולהעליב אותי. וראיתי אז שלא אכפת להם בכלל, הם אפילו לא הצטערו שפגעו בי. ואהבתי את האנשים האלה כל כך, כל כך הערכתי חברות איתם, ובאמת רציתי להציל את מערכת היחסים שלנו. ברור שבדרך כלל זה היה בלתי אפשרי.
בשלב מסוים, פתאום חשבתי, למה אני מתקשר עם האנשים האלה בכלל. אני מתייחס אליהם יפה, אני אוהב אותם, אני מעריך כל אחד מהם, אבל הם מתייחסים אלי כל כך מכוער. זה כאב לי, אבל מצאתי את הכוח בעצמי, ופשוט נישלתי מהם, והחלטתי שאני כבר לא צריך ידידות כזו.
וכמובן, אף אחד מהחברים שלי לא הבין את ההתנהגות שלי. הייתי כל כך עצבני כשאחד מהם שלח לי הודעה או התקשר אליי. התחלתי להתווכח, סידרתי את הדברים, ניסיתי לדחוף להם את האף להתנהגות שלהם, להוכיח שהם טועים, כי מאוד נעלבתי. ואז פתאום החלטתי שאני כבר לא יכול להתייסר ככה, אבל ממש הפכתי לפרנואיד. אף אחד מהחברים שלי לא חשב על הכאב שלי, או עליי בכלל, ונזכרתי מה הם עשו מדי יום, מדי שעה. והחלטתי לסלוח להם.
אני גם לא אדם מושלם. גם אני טועה, וסביר להניח שבלי לשים לב אני פוגע במישהו. שמתי את עצמי בנעליים שלהם והצלחתי לסלוח להם. זו הייתה החלטה שלי, ועשיתי אותה לא בשביל החברים שלי, אלא בשביל השקט הנפשי שלי.
ואתה מנסה לסלוח למי שפגע בך. לא על מנת לחדש מערכת יחסים עם אדם, למרות שזה גם יכול להיות. אבל סביר להניח, זה לא בטוח לתקשר עם אדם המסוגל למעשים רעים או מילים המופנות אליך. כן, עליך להגן על עצמך ועל המרחב האישי שלך. אבל עליך גם לסלוח כדי להשתחרר מכאבך, ופשוט להמשיך הלאה, לחיות ללא פגיעה וחופשי!
המאמר המקורי פורסם כאן: https://kabluk.me/psihologija/vazhno-nauchitsya-proshhat-teh-ljudej-kotorye-sdelali-vam-bolno.html
