במשך יותר מ-40 שנה, דאיה שירתה נאמנה את ולידה ולא איכזבה אותה. עם זאת, הגיע הרגע שבו דיי הבינה את כוחה של אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה ובניגוד לרצונה של ואליד, עזרה לה.
המחברת של לוקה נפלה לידיו של ואליד. ואליד ידע רוסית ויכל לקרוא בקלות על רגשותיה של האמנית כלפי אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה. ואליד, מאמינה שאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה ביזה את השושלת שלהם, מזמינה אותה לעזוב את הארמון מרצונה. במהלך השיחה, ואליד עבר התקף לב והמחברת הרעה הגיעה לידיו של דיי.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה הבינה שאם ואליד תחזור להכרה, היא תראה את המחברת לסולימאן. והורם לא יכול היה להרשות זאת. ומחליט לדבר עם דיי.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה מזכירה לדייה שוואליד אינה נצחית ולא ידוע אם היא תתאושש ממחלתה או תמסור את נשמתה לאללה. ואז אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה - אם לשלושה שחזאדים - תשלוט בהרמון. אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה יעצה לדייה לחשוב על העתיד, ואם היא תסכים לעזור לה ותתן את המחברת, היא תקבל אחוזה ענקית בהכרת תודה.
דיי לא מיהר לקבל החלטה והחליט לברר אצל ניגר האם אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה אשמה בבגידה בשליט. ניגר נשבע שהגברת אינה חוטאת. אהבתה למאסטר גדולה, ורק חייה הקודמים חיברו אותה עם לוק.
המרפאים הצליחו להחזיר את ואליד לחיים, והיא הורתה מיד להביא את אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה לחדריה.
ואליד שאלה את אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה מה הייתה החלטתה. אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה השיבה שהיא לא תעזוב את הארמון, אלא תחכה לשליט שישוב ממערכה צבאית. היא שייכת לו ורק לו יש את הזכות להחליט על גורלה. מחליט לבצע - זה אומר רצון אללה.
ואליד הבינה שאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה שוב תוכל לשכנע את סולימאן בחפותה ומורה לדייה להוציא את אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה מהארמון בלי רעש בלילה. ואם היא מתנגדת, השתמש בכוח.
דיי נכנסה לחדריה של אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה כשהיא כבר התכוננה לשינה וציווה עליה לארוז בלי לעשות רעש. בין אם אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה רוצה או לא, היא חייבת לעזוב את הארמון.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה לא עשתה התקפי זעם ושערוריות, אלא רק שאלה את דיי בעייפות אם היא באמת לא תפסיק עכשיו ותמלא את הצו האכזרי הזה. על כך השיבה דיאן:
– לא, גברתי – ומסרה את המחברת ללוקה אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה, שלא האמינה למה שקורה, לקחה בזהירות את המחברת מידיה של דיי, ואז נתנה לה את הניירות על האחוזה והבטיחה שזה יהפוך לסוד הקטן שלהם. אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה ביקשה מדיי לקרוא לוואליד לחדריה.
כשוואליד נכנסה, אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה הראתה לה את המחברת של לוקה ושאלה מה היא מתכוונת לעשות עכשיו, ללא ראיות בידיה.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה זורקת את המחברת לאח ומול ואליד, המחברת נבלעת בלהבות.
כעת לא היו לוואליד עדויות לבגידתו של הורם, אבל היא זכרה את כל מה שקראה במחברת האמן. ובכל זאת ינסה להוכיח לבנו שהפילגש האהובה שלו לא נאמנה לו.
