לפעמים אנחנו יוצרים אלילים בתוכנו. כנראה, רבים קראו את זה עכשיו ולא הבינו למה אני מתכוון. זה לא רק על החפצים שאנו מעריצים, אלא גם על הסגידה העיוורת של משהו, מישהו. אז אדם מסוגל ליצור אליל בתוכו. וזה יכול להיות גם חיובי וגם שלילי. כלומר, אתה יכול לומר על עצמך: "אני כל כך מצליח" או "אני לוזר מוחלט", "אני כל כך יפה" או להיפך, "אני מכוער". מסתבר שאדם מצמיד לעצמו תוויות, או שהומצאו על ידו או שנכפו מבחוץ.
קח פיסת נייר ועט, וכתוב על כל האמונות שלך, על כל מה שאתה יכול להגיד על עצמך, תכתוב מה שאתה חושב, רק תהיה כנה. אז אתה יכול לראות כמה מאפיינים יש לך בעצמך. והם, כמו חליפה נוחה, יושבים באופן כללי בצורה מושלמת, אבל לפעמים הם יכולים להכאיב. אם זה כואב, אז האדם מתחיל לשנות את עצמו, ללכת לכל מיני הדרכות וקורסים לפיתוח עצמי, משהו שם הוא קורא דברים שימושיים, מנסה להתמודד עם הבעיות שלו, בכלל לא מבין שהוא עצמו נוצר!
אלו האלילים שאני מדבר עליהם! הם נגררים מאחורינו, ואולי אפילו לא נבחין בכך. אנו מחשיבים אותם לגישות הנכונות, וכמעט מתחילים לסגוד להם! אנחנו יכולים להיקשר חזק למה שמעניק לנו שמחה או להיפך, למה שמעצבן אותנו, למה שמשמח אותנו או מקומם אותנו. התמונות הבלתי ניתנות להריסה שיצרנו בתוכנו במו ידינו, ואנחנו חושבים שהמציאות שלנו פשוט מחויבת להתאים להם. וכך אנו נאחזים באלילים שלנו, כדי לא לבגוד בעצמנו.
אבל הגיע הזמן להיפטר מזה ולהפסיק לעשות אידיאליזציה של האמונות שלך. אתה רק צריך לחיות! יש צורך לא לחלק את הכל מסביב לשחור ולבן, אלא לחיות את החוויה שלך במגוון צבעים בהירים. לפעמים קורה שאנחנו כועסים כשעדיף להישאר אדיבים, אווריריים מדי, אבל אנחנו צריכים להתרכז, להתעצבן, אם אנחנו לא יכולים לשכנע מישהו במשהו, אלא לנסות להבין, אנחנו נעלבים, למרות שאנחנו רק צריכים לחבק ולנשק וכו'.
חשוב לחשוב מחדש על האמונות שלך. מה הטעם להתעכב על האמונות שלך, אם החיים משתנים כל הזמן, גם אתה משתנה איתם, והעיסוק שלך משתנה וגם האנשים סביבך? ולמה אתה מבזבז את זמנך על משהו שמטשטש מוח נועז, מצפון חופשי ואהבה?
כן, קשה לקחת את זה ככה ולסרב לכל זה, אבל נסה להקשיב לעצמך, נסה להיות בהרמוניה עם עצמך, בשלום, בהרמוניה. אני עצמי מתמודד עם האלילים שלי כל יום, ובלי להתעייף, אני נאבק איתם. כל יום אני שונה, לפעמים עליז, לפעמים עצוב, לפעמים חביב, לפעמים כועס, לפעמים מאוכזב, לפעמים מרוצה מהכל.
האלילים הפנימיים שלנו מסוגלים לקשט את החיים, להפוך אותם לקלים יותר ומובנים יותר, אבל הם גם יכולים להגביל אותנו ולעצבן אותנו אם נשתמש בהם במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון, ליפול בשבי שלהם. כל אחד מהמתקנים בראש שלך נוצר בסיטואציה מסוימת, היה לזה קצת זמן, אבל חשוב להצליח להיפרד ממנו. העולם משתנה, אתה משתנה, וגם האמונות משתנות!
ספרו לנו בתגובות, איך אתם מצליחים למצוא איזון בתוככם בין עמדות לכמה מצבים? איך אתה מוותר על האמונות שלך? איך אתה נפרד מהאלילים שלך?
המאמר המקורי פורסם כאן: https://kabluk.me/zhizn/kumir-vnutri-sebya-ili-pochemu-ne-stoit-idealizirovat-sobstvennye-ubezhdeniya.html
