"זית ללא קשת אינו זית"...
אחד הדברים הכי מעצבנים בבישול עממי רוסי הוא תוספת של בצל או עשבי תיבול טריים בכל מקום ובכל מקום. שמיר, פטרוזיליה, כוסברה, בצל ירוק טרי-מריר או בצל נמרץ - כל זה נועד לטעום את הסלט ולהפוך אותו ל"יוקרתי" ו"רך" עוד יותר, כמו שאומרים בפורומים קולינריים. זה לא אותו דבר בלעדיהם. מה עם לפתן? בלי לפתן כבר אפשר, בלי בצל - אי אפשר.
כמעט שכחתי מהתכונה הזו של הנשים שלנו, עד שלפני ראש השנה קראתי בחשבון האינסטגרם של Sochetaizer (@sochetaizer) תגובות מתחת למתכון הקלאסי לסלט אוליבייה. המתכון הסתכן בהיותו ללא בצל ועשבי תיבול, מה שהכעיס מארחות רוסיות רבות.
להבאת ראיות, אני מצרף אותם לתיק.
כשדפדפתי בין הפרעות הבצל-שמיר האלה שלפני ראש השנה, נזכרתי שלפני שנים רבות, אני וחברתי הכנו את שולחן השנה החדשה הראשון שלנו יחד ללא הורים. הכנתי סלט עם מקלות סרטנים ופתאום ראיתי איך היא קוצצת בשבילו בצל.
- למה בצל? קראתי באימה, שונאת אותו בכל ליבי.
- ואנחנו תמיד עושים עם בצל. זה טעים בלי בצל! – ענתה החברה בשלווה, ממשיכה, מזילה דמעות, לחתוך את הראש הריחני.
באופן טבעי, אפילו לא נגעתי בסלט, אותו אני עדיין מעריץ בכל ליבי. בצל מר עסיסי ועד תירס מתוק וסורימי מלוח נעים? לא, סליחה...
פלישה לירוק 🥗
בלי שמיר ופטרוזיליה כבר קשה למצוא סלטים מוכנים כמו אוליבייה או סטוליצ'ני בסופרמרקטים הרוסיים. אלוהים אדירים, למה יש ירוקים??? מה היא אמורה לעשות שם? האם זה לא אמור ללוות סלטי מלפפון ועגבניות כמו "אביב", בהרמוניה מושלמת עם ירקות פריכים טריים?
אמא שלי, שאוהבת ירקות ויכולה לאכול אותם כמו אוכל עשב ארטיודקטיל, לועסת שיחים ענקיים שמיר או פטרוזיליה בביס עם קצת אוכל, הבנתי דבר אחד מזמן (לא בלי הפעיל התערבות). אותה פילוסופית, האומרת שהחופש שלך מסתיים במקום שבו מתחיל החופש של אדם אחר.
לכן, על שולחן האורחים, היא מניחה צרורות ירקות כבדות משקל על צלחת נפרדת או שמה אותן עם עגבניות טריות, מלפפונים, פלפלים. מי צריך, מי אוהב ולא יכול לחיות בלי ירקות - הוא ייקח כמה שהוא צריך, יפרך ויטעם את מה שכבר בצלחת שלו. אבל לכפות על כולם בבלגן המיונז הסובייטי-רוסי האהוב עלינו משהו שעל פי המסורת אפילו לא משתמע שם, לא שווה את זה.
מציאות חדשה 🍣
לאחרונה הופתעתי בצורה לא נעימה ממותג סושי פופולרי. חנות הסושי שלהם ממוקמת בנוחות ליד הבית שלי, שם הזמנתי סטים של לחמניות כל שבוע. כל השנה שעברה הייתה מושלמת, וכגברת מוסקבה אופנתית, יכולתי לומר ש"זה הסושי הכי טוב בעיר". אבל זה לא היה שם! בשתי ההזמנות האחרונות גיליתי שהתחילו להוסיף בצל ירוק ללחמניות.
בצל ירוק בלחמניות קלאסיות? ברצינות? גבינת שמנת רכה, שמנת וסלמון טרי מתחילים כעת על ידי המרירות העסיסית של הבצל האביבי, שבהחלט תפתח את עיניהם של היפנים. גם אני פקחתי את עיני: בסדר הראשון - מהפתעה, בשני - מההבנה שהם, כמו לודמילה פרוקופייבנה שהשתנה, תמיד ייראו כך עכשיו. למרות שמישהו אוהב לחמניות מהסוג הזה, שמתחתן עם סלט כפרי. יש להם גרסאות חדשות.
כעת יהיה צורך להתאים את הלחמניות כדי להתפתל, כי בחברה אחרת הן מסויטות גם בלי בצל. ואתם רק צריכים להשלים עם העובדה שגם למארחות רוסיות וגם לשפים של מותגים פופולריים יש בליבם אהבה בלתי ניתנת להריסה ובלתי מוסברת לעשבי תיבול ובצל. ככל הנראה, הוא מובנה בקוד הגנטי ומועבר מדור לדור.
אבל במקום ירקות ובצל, יכול להיות שום! אי אפשר לחלץ אותו מהמנה, והארומה מלווה אותך יותר מהבושם העמיד ביותר. מצד שני, זה תבלין נהדר עבור מופנמים בעידן של ריחוק חברתי. זה מה שאני מכבד.
מחבר: מופנם עם צלחת ראש השנה של אוליבייה "נקי" ורגל עוף במרינדת שום
