זה מספיק, נמאס לי מזה! עכשיו אני בוחר לחיות ולא קיים! פשוט תחיה, ואל תגרור את עול הגורל שלך על עצמך, קבל הכל כפי שהוא, ותפחד לשנות משהו. אני לא רוצה לחכות יותר, לסבול, לרעוד בפינה, להסתגל למשהו. אני רוצה לחיות כל דקה, רק לחיות.
אני בוחר לחיות! ולא אציל עוד את מה שאי אפשר להציל בשום אופן. מערכות יחסים שמהן כואב, אנשים שרע איתם, עבודה שלא מתאימה לך, שכנים שמחייכים ומעליבים מאחורי הגב - כל זה רחוק. אני כבר לא אקבל הכל כמו שהוא!
אני בוחר לחיות! לכן, לעולם לא יהיו לי שוב את האנשים שאיתם אני צריך להסתגל כל הזמן, כאלה שפשוט אי אפשר לדבר איתם ישירות, אחרת יש להם התקף היסטרי מיידית. לעולם לא יהיו לידי אנשים שיגרמו לי לפחד, למתח, לא אתאקלם לאנשים כאלה, ולא אתכתב לכלום.
אני לא אתקשר עם אלה שמנסים לכסות על תעלוליהם המוזרים בכמה תירוצים מוזרים. אנשים כאלה כבר זועמים, כי הם מעמידים פנים שהם חכמים מדי ויודעי כל.
אני בוחר לחיות! לכן, אחד המשפטים שאני מתכתב אליהם הוא "שלא תעז לעשות את זה איתי". לכן, אין עוד אנשים לידי שבוגדים, מרמים, משחקים, לא רוצים לטפל בי, משתמשים בי למטרותיהם, לא שומעים אותי. אני נותן להם ללכת ממני, ולא מחזיק בהם, ומתקשר איתם. תן להם לתמרן אחרים, אבל אתה לא יכול לעשות את זה איתי!
אני בוחר לחיות. ואני כבר לא אבזבז את זמני בניסיון להציל ולעצב מישהו מחדש. למה אני צריך את זה אם אנשים לא עומדים בציפיות שלי, או אם האדם עצמו לא רוצה לזחול החוצה מהמקום שבו אני מושך אותו החוצה? ואני כבר לא מציע עזרה כזו, תן להם לפתור את הבעיות שלהם בעצמם! הרבה יותר קל להקיף את עצמך באנשים שמתאימים לי, ואני מתאים להם. זה הרבה יותר ישר ואמין ככה.
אני בוחר לחיות. עכשיו אני כבר לא אוכיח לאף אחד שאני ראוי, שאני טוב, שאני ראוי. אני לא אלחם יותר על תשומת הלב של מישהו, אני אצליח לשכנע מישהו להישאר איתי, לאפשר לי ליצור את עצמי מחדש. לא, עכשיו קיבלתי את עצמי ואני יודע שאני מספיק יפה, ואני רוצה שיאהבו אותי בגלל מי שאני יקבלו אותי בגלל מי שאני.
אני בוחר לחיות! ועכשיו אני מוכן לכל רגשות, כולל שליליים. החיים, לעומת זאת, לא יכולים להכיל רק שמחה, לפעמים יש מצבים שזה כואב לנו! יש הצלחה ויש נפילות. יש אנשים טובים, אבל יהיו גם אנשים שפלים, שפלים, נמוכים. אני מוכן לפגוש הכל, העיקר לא לתת לכישלונות להיות מיואשים, שקועים בלחץ, ואנשים רעילים משתמשים בי.
אני בוחר בחיים על פני קיום. לכן, אני עכשיו יותר מרוכז בעצמי, ברצונות ובצרכים שלי. אני קודם כל מזהה את עצמי, ואחר כך אחרים. אין לי אנשים ש"יהיו שימושיים מתישהו", ל"יום גשום", "שיהיה להם". החיים שלי הם לא ארון.
אני בוחר לחיות ולא קיים כי נמאס לי! אני רוצה לנשום, אני רוצה לצחוק, לאהוב, לקום וליפול, לבכות, אני רוצה להיות אמיתית, לא להעמיד פנים ולהסתגל לאנשים ולנסיבות. נמאס לי לשאת את נטל גורלי על עצמי, לסבול יחס גס כלפי עצמי, לאפשר לעצמי להשתמש. נמאס לי מכל זה!
עכשיו אני בוחר לחיות ולא להתקיים. אתה איתי?
המאמר המקורי פורסם כאן: https://kabluk.me/psihologija/ya-vybiraju-zhit-a-ne-sushhestvovat.html
