קשה לי להבין ולקבל. כולם מסביבך טוענים שאתה צריך להיות אדיב, פתוח וקשוב עם אנשים. אבל מה לעשות אם בתמורה מתייחסים אליך כמו חלל ריק? לא, אני עושה טוב לחינם, אני, למשל, עוזר לאנשים לא רק כשהם מבקשים
לא, אבל גם כשאני בעצמי רואה שהם צריכים את העזרה הזו מאוד. אבל כמה זמן אתה יכול להישאר טיפש או להפוך לאדם הגרוע ביותר עלי אדמות? איפה הצדק?
או אולי, טוב, החסד הזה. כבר נכוויתי כל כך הרבה פעמים שאין לי כוח לעזור לנזקקים. כמה אנשים נהנו מההגינות והאהדה שלי. ואני, אולי, הבנתי את זה, אבל המשכתי בדרכי, האמנתי שזה כל כך הכרחי שאני צריך. התנ"ך אומר שאם אתה מכה בלחי אחת, אתה חייב להפנות את השנייה. וכמה זמן הפנים שלי יהיו חבולות? כמה זמן אתה יכול לסבול את הגסות הזו?
לימדו אותי מילדות שאי אפשר להגיב לרוע עם רוע. שלא משנה כמה הם יעשו לך רע, אתה חייב לענות בטוב לב. חסד מסוגל לפתור לחלוטין כל קונפליקט, האהבה תנצח, אבל משהו בכל פעם שאני משוכנע בדיוק ההפך!
ואכן, למעשה, אם אתה מגיב בחביבות לגסות ותוקפנות, אדם מבין זאת כעובדה שאתה יכול להמשיך "לבעוט". אתה תסבול הכל, תסלח על הכל, אתה תבין הכל.
שמעת על חוק ההשפעה? הוא אומר שאנשים מנסים לחזור על סוג ההתנהגות שעוזרת להם לספק את הצרכים שלהם. או שאנשים נמנעים מכל פעולה אם הם לא מובילים אותם למה שהם רוצים. במילים אחרות, אם אתה עונה לאדם על גסות הרוח והתוקפנות שלו בטוב לב ובאהבה, הוא מבין זאת כעובדה שההתנהגות הבלתי מקובלת שלו בך מייצרת אהבה! כלומר, אנחנו בעצמנו, בהתנהגותנו האדיבה נגד הרוע, מעודדים אדם להמשיך ולנגב עלינו את רגליו!
ואז מה לעשות? להילחם בחזרה? לצאת מעצמך בכל פעם ש"תוקפים" אותנו? אני חושב שגם אתה לא יכול להתנהג ככה, עדיף פשוט תמיד לזכור שאי אפשר להיות מאוד אדיב, אדיב יתר על המידה עם אחרים! אני חייב לומר, אם משהו לא מתאים לך, זה עובד, באמת.
יש אנשים שמפגינים כמות מוגזמת של אדיבות פשוט מנסים להימנע מעימות. ובכן, זה מובן, אם אני ביחסים טובים עם בן אדם בכללותו, האם אני מיד "אתלהט" על איזה שהוא כעס? לא. אולי היה לו יום רע, הוא התעצבן ממשהו אחר, ואני נכנסתי מתחת לזרוע, אולי פשוט כואב לו הראש והכל מסביבו מעצבן. אז אני תמיד מצדיק גסות בכתובת שלי, ואז אני סובל. אבל אני לא רוצה להתנהג כמו חזיר בתמורה, אני לא יכול ולא רוצה! אתה רק צריך איכשהו ללמוד לעמוד על שלך...
קראתי הרבה מידע על הנושא הזה, וזה מה שמצאתי. יש טיפים שיעזרו לך לא להודות בהתנהגות בוטה של אחרים ביחס לעצמך.
- אם ההתנהגות של האדם לא נוחה לך, אל תגמל אותו.
- היו כנים עם אנשים כל עוד הם נשארים כנים איתך.
- למד להשיב מלחמה ולעמוד על שלך.
- לעולם אל תעודד גסות רוח המופנית כלפיך.
- תגיד לאדם אם אתה לא אוהב את ההתנהגות הגסה שלו כלפיך, אל תעמיד פנים שהכל בסדר.
אני לא יודע למה יש כל כך הרבה אנשים כועסים עכשיו. איך הם נעלבים, על מה הם מתעצבנים, איך מדוכאים, ואיך מגיע לי יחס כזה כלפי עצמי? עכשיו הכל יהיה אחרת, אני לא אסבול יותר גסות ותוקפנות! אני מאמין שאני יכול לעשות את זה!
הכל טוב!
המאמר המקורי פורסם כאן: https://kabluk.me/psihologija/pochemu-kogda-delaesh-ljudyam-dobro-oni-otnosyatsya-k-tebe-kak-k-pustomu-mestu.html
