לא לכל הילדים הבוגרים יש קשר חם עם הוריהם. לפעמים קורה שאנשים בכלל לא רוצים לבקר את אבותיהם ואמהותיהם. בגלל זה הורים מרגישים אדישות כלפי עצמם, מתעצבנים מאוד ובדרך כלל לא מבינים למה זה קורה במשפחה שלהם. למה לאחרים יש פגישות משפחתיות תכופות עם ילדים, יחסי אמון, והכל בכלל בסדר? פסיכולוגים אומרים שהסיבות לשנאת ילדים בוגרים כלפי הוריהם נעוצות בילדות.
זו הסיבה שלילדים יש עמדות שליליות כלפי הוריהם:
דעותיהם של ילדים והורים לעתים קרובות שונות. אבל הורים, שחושבים שהם מבוגרים וחכמים יותר, כמו גם משתמשים בסמכותם, רואים שזה בדרך כלל טיפשי להקשיב לדעתם של ילדיהם. הם לא מתעניינים בו בכלל.
הורים לא רוצים להודות שילדיהם גדלו, הפכו למבוגרים בעלי אופי מעוצב, ואין טעם לחנך אותם מחדש. זה כבר מאוחר! הורים יכולים לנזוף בילדים שהם השתנו פתאום, והם לא מוכנים לקבל אותם כמו שהם.
אפילו הורים מתייחסים לילד בוגר כאילו הוא קטן. הם קוראים לו הרצאות, מצביעים על איך הוא צריך לפעול, ואיך לא, הם מתקבעים על שלילי תכונות האופי שלו בילדות, זוכר את הטעויות שלו, ואפילו לא רואה צורך להיות גאה בו הישגים.
גם למשפחות יש זמנים קשים. אמא מבוגרת עשויה לחשוב שהילד נוטר לה טינה בגלל שהתגרשה מאביו, או שאב מבוגר חושב שהילד כועס על שהתחתן פעם עם אישה אחרת. בגלל זה, קשה מאוד לאנשים זקנים לתקשר עם ילדיהם הבוגרים. אבל אפשר פשוט לדבר מלב אל לב, להבין שהילד לא נוטר טינה, והקשר יכול להשתפר!
הורים לא מוכנים לקבל את העובדה שלילדיהם יכולים להיות חיים משלהם, מטרות ועקרונות משלהם. אסור להם לקבל את עמדת הילדים בנושא מסוים, לכפות את דעתם, לגנות. אבל, אם ילדים באמת צריכים עזרה מהוריהם, הם פשוט יפנו אליהם!
הורים לא מרגישים את הגבולות של הילד. הם רוצים להיות מודעים לכל העניינים של ילדם. לפעמים הורים מתחילים לשאול שאלות חסרות טקט על משהו אישי, אבל אחרי הכל, זה כל כך לא נוח לדבר על הרבה נושאים עם אבות ואמהות! ומסתבר שאמא או אבא מציקים לילד בכמה שאלות לא נעימות, והוא מתחיל להתעצבן ועונה בגסות. אבל זו רק דרך להגן על הגבולות שלך.
למרות שהורים מקשיבים לילדיהם, הם לא שומעים אותם! כאן באה הבת אל אמה, מתחילה לחלוק עמה משהו, אבל היא יכולה להפריע באמצע הסיפור, או שהיא מיד כופה את דעתה. די לא נעים, לא? כשילד קטן, ההורה לא רוצה להיות בן שיח רגיל עבורו, אז למה הוא מצפה בגיל מבוגר?
המצב שלהורים אין ילד אחד, אלא שניים, שלושה וכו'. וברגעים שנויים במחלוקת הם תמיד לוקחים את הצד של אחד האחרים. אבל זה לא בסדר!
הורים, כדי לשפר איכשהו את היחסים עם ילדיהם, מתחילים לפנות לעזרתם של זרים לחלוטין. כתוצאה מכך, הם מקדישים אחרים לבעיותיהם האישיות, ובכך רק מחמירות את המצב.
אמא או אב לא מאפשרים לילדיהם לקבל החלטות עצמאיות, הם שולטים בכל צעד שלהם.
כדי לבנות מערכות יחסים עם הילדים שלך, אתה צריך להיות חבר עבורם. ועדיף לא לעשות טעויות כאלה, כדי לא להתמודד עם שנאה ובדידות בגיל מבוגר.
המאמר המקורי פורסם כאן: https://kabluk.me/psihologija/10-prichin-pochemu-vzroslye-deti-mogut-nenavidet-svoih-roditelej.html
