יש לנו כאן מתחת מאמר על דלקת הלבלב הייתה שאלה מאוד מעניינת לגבי אומפרזול אנטרי.
אומפרזול שייך למה שנקרא חוסמי משאבת פרוטון, שהם הטובים ביותר בדיכוי ייצור חומצות הקיבה. אם אין חומצה, אז כל מיני דלקות קיבה וכיבים נרפאים מהר מאוד.
אז אומפרזול עצמו רגיש לחומצה. לכן, יצרני התרופות צועקים בכל פינה כי אומפרזול חייב להיות אנטרי. כלומר, נדרשות טבליות או כמוסות עם אומפרזול כדי לעמוד בחומצת קיבה, ולהתמוסס רק במעיים.
מצד אחד, זה די הגיוני.
מצד שני, אני לא רואה סיבה להתעכב על זה יותר מדי. זו דעתי הסובייקטיבית, ונראה שבמידה מסוימת צדקתי.
הנה העסקה. אומפרזול כבר מזמן מוטבע בעבור פרוטה על ידי כולם. זוהי תרופה חשובה מאוד. וכל מיני סינים עם הודים ומקסיקנים טובים במיוחד בהכנות זולות כאלה.
הסיפור עם אומפרזול אנטרי הוביל בדיוק למה שחששתי ממנו. אני נשבע עד הערב שבעצם לא התעסקתי במסיסות האנטרית הזו. וניחשתי נכון.
הנקודה היא שתרופות אנטריות לא צריכות להיות רק עמידות לחומצות קיבה. יש להבטיח שהם יתמוססו במעיים. ורק עם הרפתקאות המעיים של אומפרזול זול, התעוררו דברים מוזרים.
התברר כי אומפרזול גנרי ממדינות עניות יותר, גם אם היה יכול לעמוד בחומצת קיבה, לא רצה להתמוסס במעיים לפי כל הכללים. הוא פשוט לא פעל.
ובעניין הזה, הזמן משחק תפקיד חשוב מאוד. יש צורך כי אומפרזול מובטח (דם מהאף!) נספג בדם לפני ארוחת הבוקר. מכיוון שעד שהקיבה מתחילה לפעול, אומפרזול חייב לחפש משאבות פרוטונים ולחסום אותן בזמן הנכון. ואז פתאום אומפרזול מאחר בגלל כמוסות אנרגיות. זה התברר בצורה פוגענית.
בנוסף, אומפרזול משווה לטובה עם תרופות אחרות בכך שהיא לא תחכה בהשלמה עד שחומצת הקיבה תהרוס אותה. הוא חוסם את החומצה הזו בעצמו. וגם אם ביום הראשון החומצה ניצחה, אז ביום השני אומפרזול ידכא אותה ויעשה מה שהוא רוצה.
בקיצור, יש אומפרזול בטבליות אנטיים ובטבליות רגילות, בכמוסות אנטריקות ובכמוסות רגילות. יכול מאוד להיות שאין הבדל מהותי.
האם טרחת לגבי מסיסותו האנטרית?
