ואז הפנטזיה שלי מוצתה. אני לא יכול לדמיין על מה מדובר. משהו מהסיפור הזה על נתרן בעצמות, משם הוא יכול לצאת בהדרגה. כאילו משהו מזיק שם יבלוט. קוראים יקרים, אני לא חושב שברעב תסירו מעצמכם רעלים. מרעב, הגוף שלך יתפרק ויעכל את עצמו. יתווספו עוד רעלים.
נתרן, למיטב ידיעתי, אינו קושר רעלים, אלא קושר מים. במקרה זה, הריכוז של שאר הכימיה צפוי לעלות. זה מאוד חשוב לטעם המוצר.
אנשים אוהבים מזון מלוח מכיוון שהנתרן ממלח לא רק מוסיף טעם מלוח, אלא גם משפר את הטעם הטבעי של המוצר. לא שמעת על זה?
ובכן, כלומר, אם אתה לוקח כוס תה ושופך לתוכה ארבע כפות סוכר, אז התה יהיה מתוק. ואם אתה מוזג רק שתי כפות סוכר לכוס תה, אז תה כזה אולי לא נראה מתוק במיוחד למישהו.
ועכשיו שימו לב למחשבה - אם תשפוך את אותן שתי כפות סוכר, אבל כבר על חצי כוס מים רותחים, אז התה הזה שוב יהפוך למתוק הגון. הבנת? ריכוז הסוכר עלה לא בגלל שהוספת סוכר, אלא בגלל שהוצאת את המים. כלומר, אם תוציאו חצי מהמים מכוס תה מתוק, התה יהפוך למתוק יותר.
אפקט דומה עובד עם מזון מלוח. מלח מושך מים ומפחית את פעילותם. סידרנו את זה בנושא על שימור הבית. אם פעילות המים יורדת, אז המים האלה לא יכולים ללכת לשום מקום ואינם יכולים לדלל דבר. לכן, הריכוז של לא רק סוכר, אלא גם כל טעמים עולה. אז המלח הופך את הטעם של המוצר לעשיר יותר. בגלל זה הם אוהבים מלח.
לא שמעתי כלום על רעלים ומלח. אדרבא, אותו עיקרון יעבוד - אם המלח ימשוך מים על עצמו, אז ריכוז הרעלים במים הנותרים יגדל. זה לא יגרום לך להרגיש טוב יותר.
כאשר אדם מורעל, אז מציעים לו לא לאכול מלח, אלא לשתות מים. כדי לדלל במהירות את הרעל.
האם מלח גורם למוצרים שלך לטעום יותר?
