משפטים הרגלים שיכולים להרוס לילד את חייו

הרבה מהבעיות שלנו מגיעות מילדות. ספק עצמי, חוסר אמון ברגשות של עצמך, פרפקציוניזם או אינפנטיליות - כל זה מוכנס לראש בגיל רך. לעתים קרובות הורים ולרוב עם הכוונות הטובות ביותר. הורים מעירים הערות כדי להגן על הילד מפני סכנה או כדי להרגיע את מה שהם חושבים שהוא התקף זעם מטופש. משפטים לא מזיקים אלה מתפתחים בסופו של דבר לגישות בחיים האמיתיים. פסיכולוגים זיהו חמישה סוגים של ביטויים רעילים שיכולים להשפיע על ילד ולשנות את יחסו לחיים. נסה להשאיר אותם נדירים ככל האפשר באינטראקציות שלך עם התינוק שלך.

התקנה: "אל תעשה את זה"

ביטויים תכופים: "אל תרוץ, תעיד", "אל תטפס על עץ, אתה תיפול", "אל תשב על הרצפה, תצטנן", "אל תיגע בצעצוע, תשבור אותו"

לרוב, ההורים אומרים משפטים כאלה כדי להציל את הילד מצרות כלשהן. עם זאת, פסיכולוגים אומרים כי ב -60% מהמקרים, הסכנה רחוקה. הביטוי עף אוטומטית, יותר בשביל שאננות, ולעתים קרובות מוציא אמהות ואבות חרדים מדי וחשדניים. בטווח הארוך, הגנת יתר כזו נותנת תוצאה הרסנית. ראשית, הילד גדל עם חרדה והתחושה שהעולם סביבו מלא בסכנות. שנית, על ידי דיכוי כל הרצונות של התינוק בניצן, ההורים הורגים כל יוזמה בו. בבגרותו, ילד כזה יחשוב מאה פעמים לפני שיחליט לעשות צעד. גם אם זו רק מבחר של פיצה

התקנה: "אל תרגיש"

אין זוטות ושטויות להתקפי זעם של ילדים / istockphoto.com

ביטויים תכופים: "אל תתעצבן בגלל זוטות", "ואתה חושב שזו בעיה", "אל תבכה על שטויות כאלה", "תפסיק לצחוק, אנשים צופים"

עם ביטויים כאלה, ההורים מנסים להרגיע את הילד לעתים קרובות. רק מסתבר שזה די מחוספס ומגושם. אחרי הכל, מה שלדעת מבוגרים הוא "שטויות" ואפילו אינו ראוי לתשומת לב, שכן ילד עשוי כרגע להיות מוקד כל האינטרסים החיוניים שלו. כל הזמן אומר שהתינוק בוכה "על זוטה", אמא ואבא בכך להעריך את תחושות הילדים. הילד לומד להבין את עצמו, ומתחיל להעריך את רגשותיו באמצעות מנסרת דעותיהם של אחרים. בעתיד, הדבר יכול להוביל לתלות בדעת הקהל ודיכאון אפשרי על בסיס חיפוש עצמי.

התקנה: "אל תהיה עצמך"

ביטויים תכופים: "מאשה עוזרת לאמא שלה, ואתה כל הזמן עצלן", "קוליה הולכת לכדורגל וטניס, ואתה כל הזמן בטלפון", "חצי מהשיעור קורא טוב יותר ממך", "ויקה לא כל כך גַחְמָנִי"

ההשוואה המתמדת של ילד עם מישהו אחר במובן המילולי של המילה גורמת לו לאבד ערך כאדם. הורים מנסים לדרבן את הילד לתוצאות כלשהן, אך הם מקבלים את התמונה ההפוכה. הילד מתחיל להרגיש "אנדרדוג" - לא מספיק חכם, חזק, אתלטי, מסודר ובהמשך הטקסט. אם ההשוואה נוגדת את האינטרסים והתחביבים של הילד (ובכן, הוא לא אוהב כדורגל וטניס, כמו קוליה!), הספקות מתחילים להתגנב בכך שהוא "האדם הנכון". ככל שתגדל, ספקות אלה מובילים לחוסר שביעות רצון נצחי מעצמך.

התקנה: "אל תהיה ילד"

לכל ילד יש את הזכות להיות צעירים / istockphoto.com

ביטויים תכופים: "אתה כבר לא קטן", "אתה כבר גדול", "ילדים בוגרים לא מתנהגים ככה", "זה לילדים, זה כבר מכוער בשבילך לעשות את זה"

האם השילוב "ילדים בוגרים" פוגע באוזניים של מישהו? אכן, לילד יש את כל הזכות להישאר ילד. מנסה להקנות לו עצמאות וכדי להדגיש את גילו, ההורים נושאים לרוב משימה סוחפת על כתפי הילדים. אתה לא יכול להכריח ילד לגדול עם משפט אחד בלבד, ואם הוא רוצה להתנהג כמו תינוק, אז הוא צריך את זה עכשיו. האמהות והאבות מגנים אותו על כך, ומטפחים אצל הילד תחושת בושה מיותרת. בבגרותו הוא ילקה את עצמו על כל ביטוי של חולשה, יהסס לבקש עזרה ולא לסמוך אפילו על האנשים הקרובים ביותר

התקנה: "אל תהיה מבוגר"

ביטויים תכופים: "אתה עדיין קטן", "אתה עדיין ילד", "מה אתה יכול לדעת על זה", "מוקדם מדי בשביל לחשוב על זה", "אל תלך, זה למבוגרים"

הגישה ההפוכה אומרת לילד שדעותיו ורצונותיו במשפחה אינם נלקחים בחשבון. הילד "נדחק" לרקע לפי הגיל, ובכך מוליד בו ספקות לגבי משמעותו שלו. שתי התפתחויות אפשריות כאן. או שהתינוק "מתכווץ" ויתפוס את עצמו כקטן, ללא קשר לגיל. או שהוא יתחיל לחפש דרכים ואמצעים למשוך תשומת לב לעצמו ולהישמע סוף סוף. במקרה הראשון, ילדים שהופכים למבוגרים, לעולם אינם בשלים לחלוטין. הם מפקפקים בעצמם ומחפשים אדם שיקבל עבורם את כל ההחלטות. במקרה השני, אדם נידון כל חייו להוכיח לעצמו ולאחרים שהוא ראוי למשהו.

יעניין אותך גם לקרוא:

15 סימנים שאתה הורה גרוע

30 אישורים שילדים צריכים לשמוע