מותו של ג'ם שבר את אסלי. מבחינתה, הוא לא היה רק אח, אלא גם אב וחבר. לאסלה לא היו סודות מאחיה. אבל רק עד הרגע שפרתה הפריעה לה.
עם הזמן התאהב אסלי בפרהאט. ג'ם, שניסה להציל את אחותו מהעולם האכזרי בו חי בעלה, ניסה לקחת את אחותו. אבל אסלי לא הלך איתו. כעת היא השתייכה לעולם פרתה.
אבל כשאחיה הלך, אסלי חשבה מה היה קורה אילו הייתה מקשיבה לו ועוזבת איתו. אולי ג'ם היה חי.
אסלי התייסרה מהמחשבה מי העז לירות בג'ם. מי לקח את חייו. ומהר מאוד, היא ניחשה הכל בעצמה.
בירידה לסלון, אסלי נתקל בג'ונייט. הבחור האמין בחסינות כל כך הרבה שהוא עשה טעות גסה. הוא הניח את האקדח שלו על המדף בסלון ובהתלהבות החל לספר לאסלי כיצד הוא ובעלה עובדים בצורה מושלמת. הוא ופרת סיימו את שאחין ג'ילאל והצליחו להימלט בחיים מהבית, המלא בשומרים. דז'וניט סיפר על כל זה, והושיט קופסת סוכריות בידיו.
אסלי הקשיב לבחור, ובראשה, כמו חידות, בזה אחר זה, נוצרה תמונה.
צליל הסוכריות על מקל היה מוכר לה עד כאב. כאשר היא ואוזגור נחטפו ונלקחו למחסן בכיסוי עיניים, שמעה את הצליל הזה במכונית. אז נזכר אסלי שיגית אמרה לה ששאהן וג'ם נורו עם אותו אקדח. פרחת ירה לעבר שאהין, אך רק ג'ונייט הייתה לידו. אסלי הבינה כי רוצח אחיה עומד מולה.
בלי מילה, אסלי לקח את האקדח מונח על המדף, והביט ביוניטה במבט מלא שנאה, ירה.
האיש שתמיד הציל אנשים, והחזיר אותם לחיים, החליט באותו רגע לקחת אותו.
לג'ונטה היה מזל. מחוסר ניסיון, אסלי לא הרג את הממזר, אלא רק פצע אותו בכתפו.
במקביל למדו פרת ואבידין את שמו של הבוגד. זה שחטף אותו אסלי ואחיינו, זה שהרג את הקומיסר. זה היה ג'ונייט.
פרהאט לא התכוון לסלוח לנבל כזה והחליט למצוא אותו.
יוניייט הצליחה להימלט, אך הוא הבין שללא עזרה מבחוץ, הוא לא יעזוב את האחוזה בחיים. Dzhuneyt החליט לשבת קצת בחוץ עד שה"הייפ "בבית ייעלם. אבל לא היו לו בעלי ברית בבית הזה. אבל היו כאלה שפחדו שג'ונייט תדבר. אז הם היו צריכים לעזור לממזר לצאת מהאחוזה. ואלו היו גולסום ונאמיק.
