חיידאן באמת לא אהב שאבידין מבלה הרבה עם גולסום. האישה שכרה גבר וגילתה שהם לא הלכו לאף אם חלבית. גולסום עצמה מאכילה את הילד. זה אומר שקמיל הוא בנו של גולסום.
למרות בקשת בנה, חיידאן לא שמר על סודם וסיפר למשפחה על הכל.
כששמע פרחאת שאחותו ילדה, הוא כעס מאוד. הוא צורח, מיהר לחדרה. אבל אבידין עמד בדרכו.
אבידין חסם את הדרך לפרהט ואמר שהוא ייכנס לחדר של גולסום רק אם יהרוג אותו. הוא לא ייתן לה לפגוע בה. היום הוא שלף אותה מידי המוות והדבר הראשון שהיא אמרה כשהתעשתה היה "אני לא רוצה שאחי יהפוך לרוצח של אחותי."
פרחאט הבין שגולסום לא יכולה ללדת בעצמה, מה שאומר שאסלי עזר לה. אסלי לא הכחיש ואמר שכולם עושים טעויות. וזה לא אומר שאתה צריך לפנות מאדם. לפעמים צריך להקשיב ולהבין.
שערוריה פרצה בביתו של נאמיק ויתר החליטה לעזוב את הבית הזה עם בתה. לא היה להם לאן ללכת ובמשך זמן מה הם החליטו להישאר בבית של יגית.
אבידין לא יכול היה להשאיר את גולסום בצרות. וכדי להציל אותה הוא החליט להתחתן עם גולסום.
אבידין, למען האהבה, ספג את כל המכה על עצמו. לאחר שקיבל את הסכמתו של גולסום, נפגש עם פרחאת.
פרחאב, שלמד על הנישואים הקרובים, הכה את אבידין ואז אמר שהוא יהרוג אותו. אבידין הוציא אקדח ואמר להרוג. הוא לא ייסוג. זה סוג האדם שהוא. כדי למנוע מאנשים קרובים לסבול, הוא מוכן לסבול עבורם.
פרחאת לא אמר דבר ועזב.
גולסום סיפר ליתר על החתונה הקרובה. האישה גם לא אישרה את החלטתם. היא פחדה מכעס המשפחה. אבל אבידין בא ואמר שבמידת הצורך הוא יעמוד כנגד כל המשפחה. אבל זה יגן על גולסום.
יתר, כשראה את נחישות אחיינה, קם ואמר לילדים להתכונן. הם חוזרים הביתה.
כשהגיע לאחוזה, הודיע אבידין על החלטתו למשפחה.
איש לא תמך בהחלטת הצעירים. רק יתר ווילאדם הביטו בנחישותו של עבידין בהתפעלות.
הנדן החל לצעוק ולהעליב את גולסום, ואז ביקש מנמיק לומר את דבריה.
נאמיק אמר שהוא לא מאשר את הנישואין האלה ולא נותן אישור לכך. אבל אבידין השיב כי מעולם לא ביקש רשות מאיש. הוא החליט להתחתן עם גולסום ולהינשא, ויהיה אביו של בנה.
אחז ביד את גולסום ביד, לקח אבידין את הכלה לבית יגית כדי לבקש את ידה של אחותו.