יש לכם חברים עמיתים? לדוגמא, קשה לי לדמיין שהייתי חברות עם ילדים בני עשרים או כאלה שגילם מעל 50. כרגע טווח הגילים שלי מבחינת תקשורת עם אנשים הוא בין 25 ל -40. אולי זה ישתנה עם הגיל, ואני, בדיוק כמו גיבור הסיפור הזה, אבין שכשאתה מעל גיל 50, זה מאוד מזיק להיות חברים עם אנשים באותו גיל!
"בחודש שעבר ראיתי את חברי לכיתה. ליתר דיוק, עם חברי כיתה לשעבר. שנים רבות עברו מאז שעזבנו את בית הספר, עכשיו כולנו בני 50-51. במילים פשוטות, היה לי מאוד קשה לתקשר איתן. לא ראינו מישהו כבר 15 שנה, ואת חלקם לא ראיתי מאז כיתה י"א. אז הייתי פשוט בהלם כשראיתי את כולם, מעולם לא ציפיתי שמעגל זקנים יופיע לפניי. דרך אחד לכולם יש משקפיים. חבר לכיתה מלמל משהו על גבו הכואב, ואחר דיבר על ההשפעה המרפאת של תמיסת ולריאן. זה היה הלילה הגרוע ביותר מזה זמן. בלי שמחה, בלי אושר מהפגישה. אני לא רוצה להיפגש איתם יותר, על מה עלי לדבר בפעם הבאה, על פרחים מלאכותיים או רק על ארונות?
אני לא יכול לעשות את זה. כמובן, תמיד אבוא לעזרתם של אנשים אלה במידת הצורך, אך אני מעדיף להיפגש איתם בתדירות נמוכה יותר. תקשורת כזו אינה נעימה בעיניי, יש לה השפעה שלילית ביותר, הן על בריאותי הנפשית והן על בריאותי הגופנית. מפחיד לחשוב שרק אתמול אחד מחברי לכיתה היה אתלט כבד, אבל עכשיו לא אכפת לו מספורט, וגבו כואב. ממש לא מזמן, חברתי לכיתה השנייה היה תוסס ועסוק בעסקים, וכעת הוא מחפש דרכים להרגיע את עצביו ומקדם ולריאן. אני מסכים, אולי הבריאות שלי אשמה, ואני לא יודע מה יקרה לגופי או לעצבים שלי מחר. אבל אני משוכנע שתקשורת עם דודים ודודות כאלה שקברו את עצמם עדיין בחיים משפיעה עלי מאוד.
בחרתי לתקשר עם צעירים! לי עצמי יש ילדים בני 20 ו -25, ואני אוהב לתקשר עם בני גילם. הם מלאי כוח, עליזים, חיוביים, ולא הופכים אותי לסבא חולני, כמו חברי לכיתה לשעבר. אני, כמובן, לא נצבע את שיערי ואנצח קעקועים, כי המראה שלי רק יגרום לצחוק. אשאר אני, אבקש עצות מצעירים, אהיה נוח ולא אהיה משעמם!
אולי עבור חלקם זו תהיה הפתעה, אבל ילדות וחבר'ה צעירים רבים שמחים מאוד לדבר עם זקנים. הם נותנים לי עצות, מתחילים לסודות העולם המודרני, אני נותנים להם עצות, חולקים את ניסיון החיים שלי. וכל זה טוב, כולם מרוצים. נראה לי שאני טעון באנרגיית נעורים ונראה צעיר יותר! אני יכול להמליץ על חוויה זו לנשים מעל גיל 50, זה עובד טוב יותר מכל בוטוקס!
אם אין לך אפשרות לתקשר עם אנשים צעירים, אז פשוט תקשר עם ילדיך. הם כבר אנשים עצמאיים ובוגרים, והם יודעים כל כך הרבה על המציאות המודרנית! טיילתי עם ילדי בחופשה ומאוד אהבתי את זה. גרנו באותו חדר, שוחחנו עד שעות הלילה המאוחרות, רקדנו למוזיקה מודרנית. ומעולם לא הרגשתי זר במפגש הנוער הזה, הייתי מלא מרץ ושמח!
מה היה קורה אם אלך לטיול דומה עם בני גילי? לא הייתי עוזב את החדר, כי אז כואבת לו הרגל של מישהו ואז הלחץ קפץ ואז קרה משהו אחר. בסופו של דבר היינו לריב ולעזוב.
לכן אני לא רוצה להיפגש עם בני גילי יותר, תמיד אעזור להם במידת הצורך, אך בהחלט לא נצליח בשום ידידות. לכל האנחות הסניליות הללו השפעה מזיקה על בריאותי הגופנית והנפשית. אני מתחיל לדעוך ולהיות עצוב! "
מה אתה חושב על זה? האם זה באמת מזיק לתקשר עם בני גילך כשאתה כבר מעל גיל 50? איזה ניסיון יש לך?
המאמר המקורי פורסם כאן: https://kabluk.me/psihologija/obshhenie-s-rovesnikami-pagubno-vliyaet-na-zhizn-opyt-pyatidesyatiletnego-muzhchiny.html
