במהלך חייה ביצעה קיימת חאנים מעשים מרושעים רבים ויום אחד הגיעה שעת החשבון. זיא ביי מסלק את קיימט משם, מונע ממנו גג מעל ראשו וירושה. אך לא זה פגע בקימט, אלא בעובדה שנמנעה ממנה האפשרות לראות את ילדיה ונכדיה.
קאהרמאן שלח את אמו להטאי ולא רצה לתקשר איתה אפילו בטלפון. מרים גם הטיחה אמה כלפי כרים ולא רצתה לתקשר איתה.
כל פעולותיו של קימת היו, לדעתה, למען שלום המשפחה, אך התברר כי הן לא לטובה, אלא לרעתה.
קיימט לא יכלה לחיות רחוק מקרוב משפחתה ובידיעה שלקהראמן יש לב טוב, היא החליטה להפעיל לחץ על הרחמים. קיימט שכנע את הרופא לומר לבנה שהיא חולה מאוד. קאהרמן לא יכול היה להשאיר את אמו לבד במצב כזה, ולקח אותה מיד הביתה.
מרים כעסה על אמה במשך זמן רב, אך קיימט מצא את המילים הנכונות, ושוב והבנה שררה בין האם לבת. קיימט למדה לקח טוב, ועכשיו היא לא נכנסה לחייהם של ילדים, אלא רק הייתה שם ותמכה בהם בכל דבר.
משפחת יורוק חאנים סוף סוף הפכה רגועה. אבל קיימט נזכר שיש עוד אדם אחד שהוא אשם אליו מאוד - סעדת.
קיימט הגיע לביתו של סעדט וביקש ממנה סליחה, ואמר שהיא צעירה וטיפשה ותמיד מאמין שהיא עושה את הדבר הנכון.
- תמיד הסתכלתי רק קדימה, ומעולם לא חזרתי. לא ראיתי את הטעויות שלי. ורק כשהופעת שוב בחיינו הבנתי שזה הגורל. עשיתי הכל. הבנתי שיש לך לב טהור, אני מבקש שתעזוב הכל בעבר.
סעדט הצליח לסלוח לאישה שלקחה את גורלה. הרי לא ניתן להחזיר דבר, ואין להם יותר מה לחלוק.
