בהתחלה חשבתי שאנשים מתבדחים. אבל התברר שאנשים כן שמים את הדבר הזה על המפרקים שלהם. הם גם מזהירים שיהיה סוג של כוויה.
זו לא כוויה, אחים. זה כוויות קור.
סיפור הקרח והמלח מהדהד את סיפורן של כמוסות עם חומר ניקוי. כל אלה היו אתגרים אידיוטיים ברשת, מהם סבלו הרבה מטומטמים.
אני אסביר. קרח משמש לעתים קרובות לחבלות וכאבי מפרקים. זהו קרח רגיל ללא תוספים. על העור, קרח כזה יוצר טמפרטורה של בערך אפס מעלות.
מלח הוא סיפור אחר. מלח מוריד את נקודת הקפאה של המים. אם מלח מעורבב עם שלג, אז כאשר תערובת זו נמסה, הכפור יתגלה כמינוס 15 - 20 מעלות.
כאן מדובר במעבר ממוצק לנוזל.
דמיין חום וזיעה על מצחך. למה זה נחוץ? הוא מתאדה ומקרר את העור.
אם ממירים נוזל לגז, אז הטמפרטורה יורדת.
זוכרים צמר גפן עם אלכוהול המשמש לניגוב העור? אם תנשף זה יתקרר.
יש לי חבר שהקפיא כמה אצבעות על היד שלו כשבחורף במינוס 30 הוא שפך בנזין קר למיכל הדלק מכל. הבנזין כבר היה קר, וכשהוא התזה על אצבעותיך והתנדף במהירות, הטמפרטורה שלו ירדה עוד יותר.
כך קפואים מטפסים המשתמשים בדלק נוזלי לאריחים שלהם.
דיברנו על נוזל שהופך למצב גזי. אבל עדיין יש משהו מוצק שהופך לנוזל. תהליך זה מלווה גם בירידה בטמפרטורה.
המלח גורם לשלג להתמוסס. הוא הופך מגבישים מוצקים לנוזל. תוך כדי תהליך ההיתוך, תערובת זו מקוררת. אולי אפילו מינוס 20 מעלות.
לא רק גושי הקרח נמסים, אלא גבישי המלח עצמם מתמוססים. תהליך הפירוק מלווה גם בירידה בטמפרטורה.
בקיצור, אם תכין לעצמך תערובת מקררת של שלג ומלח, תקבל כוויות קור, וחתיכת עור תיפול. ואז בשארית חייו המקום הזה יהיה רגיש מאוד לקור. הפעל את המוח שלך בזמן. זה טוב לבריאות שלך.
