בזה אחר זה נפלו צרות על ראשו של הסולטאן חאנים. תחילה איבדה את בתה הבכורה, אחר כך את צעירה, וכתוצאה מכך נאסר עליה לראות את נכדה היחיד.
סולטאן קסנים עזב להטאי, שם בילתה את כל זמנה בקבר הנאצי.
מקודוד מזמן רצה להביא את הסולטאן לאליף, אך פחד מאוד שאהובתו, לאחר שנודע לו על מה שקרה לאחותה, תיפול לדיכאון.
אך עד מהרה מקדס נודע כי אליף הוליך אותו שולל וכעת היא יכולה לעמוד איתן על רגליה, ולא מאבדת את התקווה לחזור לבית כהראמן.
מק'סוד מורה לווסל להביא את הסולטאן לאיסטנבול.
הסולטאן, עם תוכחות ואגרופים, מתנפל על הבחור, מאשים אותו בכל הצרות שנפלו על משפחתה.
מקסוד מנסה להרגיע את הסולטאן ואז אומר שאליף חי. הסולטן לא מאמין למקסוד, אך ניצוץ של תקווה התיישב בליבה והיא, יחד עם מקסוד, הולכת לביתו.
הפגישה של אמא עם אליף הייתה נוגעת ללב. הסולטן אמר כי יורוק ח'אנס גירש אותה מביתם, סיפר מה עלה בגורלם של נאזלי בביתם, וכי במהלך כל הזמן הזה כהרמן אפילו לא ניסה למצוא אותה.
אליף הקשיב ולא האמין. איך זה יכול להיות?
אבל, הסולטן הוסיף כי קהרמאן שכח אותה מזמן, מהיום הראשון להיעלמותו של אליף, דפנה התיישבה בבית יורוק ח'אנס, שהפכה גם לאשתו של קהרמאן.
הוא שקרן, בת. הוא שכח אותך. ועכשיו דפנה זה מגדל את בנך.
מקדס הוסיף שמן לשריפה בכך שסיפר כי דפנה הוא זה שאשם במה שקרה לאליף.
- דפנה שכר במיוחד את איברהים כנהג, וכשגיליתי את זה החלטתי לגשת אליו. הוא רצה להגיע אפילו איתך לבית החולים, אבל שלחתי אחות לחדר שלך. איך אתה חושב שהצלתי אותך? זה היה איברהים שהתקשר אליי וסיפר לי על תוכנית הנקמה שלו.
הפגישה בין הסולטאן חאנים לבתו התבררה כלא מסבירת פנים. עבור אליף נחשפה אמת מרה שהיא רוצה לראות במו עיניה.
