לפני שרופא הופך לרופא, הוא הולך לסטודנטים עוד 6 שנים ומלמד כל הזמן משהו. לכן, קריאה מרובה לרופא היא דבר מקובל. ולא רק לקרוא, אלא ממש לדחוס. אז אתה צריך לשפר באופן קבוע את הכישורים שלך, להיבחן כל חייך ולקרוא, ללמד, לחזור. ברפואה הכל משתנה מהר מאוד ואינך יכול להפסיק.
עכשיו יש הרבה מידע רפואי מקצועי ברוסית. אבל עדיף שהרופא ידע אנגלית. למרבה הצער, כל הדברים הכי מגניבים שקורים ברפואה מתרחשים בעיקר בעולם דובר האנגלית. לכן זה נחשב לצורה טובה לקרוא ספרות מקצועית באנגלית.
אנחנו הרופאים לא יכולים פשוט לחפש בגוגל, אנחנו אמורים לקרוא רק מספר מוגבל של המשאבים הנכונים באינטרנט. יש מידע מאומת, ויש גם קישורים לחברות רפואיות מקצועיות רבות בכמה התמחויות מסוימות.
באופן אידיאלי, רופאים צריכים לרכוב מסביב לעולם מדי פעם ולתקשר באנגלית עם עמיתים. זו הדרך היחידה לקבל תמונה מלאה על המתרחש באזור הרפואה הביתי שלך. ככה זה צריך להיות. אבל זה קורה גם בדרך אחרת.
משקעים למאמרים רפואיים
קורה שרופאים צעירים לא באמת מכירים את החומר, אבל הם רוצים להתאים את הידע הרפואי כך שיתאים לרעיונות שלהם. ואז הם מחפשים בגוגל.
הם לא לוקחים מידע רפואי באזורים מוגנים, אלא הולכים לפורטלים ענקיים - טנקי שקיעה של מאמרים רפואיים. כל כתבי העת הרפואיים ממזגים שם את פרסומם. שם תוכלו למצוא את הרציונל לכל אחד מהרעיונות המטורפים ביותר.
הסיבה לכך היא שצבא אדיר של מדענים ברחבי העולם מביא ללא הרף מחקר מדעי. מתוך ערימה זו, אתה תמיד יכול לבחור משהו לטעמך.
זה לא אומר שמאגרי ענק של מאמרים מזיקים. לא, הם אינם מזיקים, אך יש לקחת את המאמרים והביקורות שהתקבלו שם בצורה ביקורתית מאוד. כלומר, מתברר שרופא שקורא באנגלית צריך ללמוד בנפרד להאמין או לא להאמין למאמרים רפואיים. אנשים רבים לא אוהבים גישה זו.
בלוגרים הונאה
כעת הפך אופנתי בקרב בלוגרים רפואיים ליצור קישורים למקור רפואי בשפה האנגלית, הנוגע רק בערך בנושא הנדון.
כלומר, חלק מהרופאים המודרניים כל כך עצלנים שהם אפילו לא בודקים את הטקסט של מאמר באנגלית. הם בוחרים בערך משהו דומה לפי קבוצת המילים בכותרת וכל זה.
יתר על כן, כל קורא, גם ללא ידע רפואי, יכול היה להעביר מאמר זה דרך מתרגם מקוון ולהבין את המשמעות הכללית. הבעיה היא שקוראים לא רוצים להתאמץ. בלוגרים רפואיים לא מודעים מנצלים זאת ומחזקים את הטקסטים שלהם באמצעות קישורים חסרי משמעות באנגלית. פגשת כאלה?
וזה לא החלק המהנה.
עיתונאים רפואיים
כעת גדל דור של עיתונאים רפואיים שאינם רופאים ומעולם לא לימדו כלי עבודה, אך הם יודעים היכן למצוא את המקורות הנכונים למידע רפואי.
הם חושבים שמספיק להשיג גישה למקור מוגן ואפשר להפוך כמעט לרופא. הם גם יודעים אנגלית ומנסים לתרגם מונחים רפואיים. לפעמים זה מצחיק. לפעמים הם טועים ברצינות. כי בלי ללמוד חומרים טובים, עדיף לא להתערב ברפואה.
הִתנַגְשׁוּת
ראו כמה מעניין יוצא! עיתונאים רפואיים יודעים אנגלית, יודעים איפה אפשר להשיג את המידע הרפואי הנכון, אך הם טועים בגדול ברפואה.
רופאי בית הספר הישן מכירים רפואה, אינם יודעים אנגלית היטב ולא תמיד יודעים היכן ניתן לקבל מידע רפואי.
רופאי בית הספר הישן מתביישים בכך שלא יודעים אנגלית, הם חוששים מעיתונאים רפואיים מודרניים ואינם פונים אליהם. ועיתונאים רפואיים לא נתקלים בהתנגדות וממשיכים לשאת מדי פעם כפירה.
מתברר שאנחנו, הרופאים, צריכים לא רק "ללמד חומרים", אלא גם ללמד אותה בשלוש שפות בבת אחת.
האם אני, רופא מבית הספר הישן, מלמד חומרים? כמובן! אותם מקורות רפואיים מוגנים דוברי אנגלית לוקחים ממני 36 דולר מדי חודש לגישה לאהוביהם ...
