יקוב התרגז מכך שאביו תמיד תמך באחיו הצעיר כהרמן בכל דבר. לא משנה מה קאהרמן עשה, זיה ביי תמיד היה לצדו.
הקנאה לאחיו הצעיר, האפילה על עיניו של יקובו, והוא לא החמיץ את ההזדמנות להשחיר אותו בעיני אביו.
כאשר קאהרמן התגרש מדפנה ועמד להתחתן עם אליף, קיווה יקוב שפרצה שערורייה במשפחה. אבל זיא ביי שוב תמך בבנו ואפילו היה הולך לחזר אחרי הילדה.
במקרה, שוקרן שומע את השיחה בין דפנה לקאהרמן. דפנה ביקשה לא לספר עדיין למשפחתה על הריונה. היא זקוקה לזמן כדי לשרוד את הגירושין, ואז הם יספרו הכל ביחד.
לאחר שהמתינה לבעלה, שוקרן סיפרה על הריונה של כלתה.
אבל יקוב לא מיהר לספר לאביו הכל. הוא הבין שהסערה במשפחתם תשתכך וכולם ישכחו מהבושה של כהראמן, ויעקוב שוב יישאר קיצוני. הפעם יקוב החליט להציג את הבושה של אחיו.
לאחר שנפגש עם העיתונאי הוא סיפר לו את הבשורה המזעזעת, אך אמר לו לא למסור את מקור המידע.
בבוקר הביא יקוב לעיתון לזיה ביי, ובו הערה על כל הטריקים של כהראמן: על אמהות פונדקאית, על גירושין ועל הריונה של דפנה.
עם היוודע הדבר זיא ביי התעופף בזעם ודרש הסבר מכהראמן.
קאהרמאן אמר ששני הילדים היו שלו, אבל הוא ישן על אותה כרית עם אליף. אבל זיא-ביי לא הצליח להבין מדוע בנו לא סיפר על הריונה של דפנה.
המצב ניצל על ידי דפנה עצמה. לאחר שקראה את המאמר בעיתון, היא פחדה שקאהרמאן יחשוב שהיא זו שהזמינה את המאמר והלכה לחלץ את בעלה לשעבר.
דפנה אמרה לזיה-ביי שהילד שהיא נושאת יקבל את שם משפחתם ויגדל לצידם. היא היא שביקשה מכאהראמן עדיין לא לספר לאיש, והוא נענה לבקשתה. אל תאשים אף אחד.
לאכזבתו של יקוב, כעסו של זיא-ביי שכך, אך ליקוב היו בעיות גדולות.
קאהרמן עמד לברר את לקוח המאמר המלוכלך, והעיתונאי שפרסם אותו החל לסחוט את יקוב. שתיקתו יקרה.
