דפנה, שלמדה שהיא לא יכולה להביא ילדים לעולם בשום צורה שהיא, הלכה להסבר לחמותה קימת-חאנים, שלקחה על עצמה את כל האחריות של אמהות פונדקאית.
קיימטכנים מאוד רצו יורש, ולא היה אכפת לה מי יוליד אותו, העיקר מבן כאהרמאן, לכן הלכה על ההונאה הזו, שאיש מלבדה והרופא לא ידע עליה את האמת.
מכיוון שלא השיגה את האמת מחמותה, דפנה הולכת למרפאה, שם התקיימו הליכי ההפריה. לאחר שאיים על הרופא, מגלה דפנה את האמת: היא לא אמו של הילד שהיא ראתה כשלה, אלא אליף היא האם.
הווידוי של הרופא הדהים את דפנה והיא החליטה לדבר בכנות עם חמותה. כשנכנס לחדרה, דפנה אמרה שהם צריכים לדבר מחוץ לבית.
דפנה לקחה את חמותה לחוף הים ואמרה שהיא מחכה להסבר. היא כבר יודעת את האמת, אך הייתה רוצה לדעת את הסיבה להונאה ולקבלת ההחלטות ללא ידיעתם.
החמות אמרה שהיא עשתה זאת כדי להציל את נישואיהם, ואף אחד לא צריך לדעת על הסוד הזה.
דפנה נעל את דלתות המכונית ועמד להסיע אותה במהירות לים באומרו:
- תשלם על כל מה שעשית, ולבסוף אשתחרר מהנטל הזה.
קימת-ח'אנום הבינה כי כלתה נמצאת במצב מלחיץ, ואפשר היה לצפות ממנה לכל דבר, אבל היא אמרה בשלווה:
בואי, בת! כבר חייתי את חיי בעולם הזה.
אבל לדפנה לא היה לב ללחוץ על הגז והיא הוציאה את המפתח מההצתה.
קימת-חאנים ניסתה לנמק עם כלתה ואמרה שהיא תהפוך לאם לילד זה. השאר לא צריכים לדעת את האמת.
דפנה הנהנה בהסכמה, אך היא החליטה הכל לעצמה - היא תעשה הכל כדי שהילד הזה לא ייוולד.
