ח'יורם סולטן היא אחת הנשים הגדולות ששמן נשמע כבר יותר מ -500 שנה.
בסדרה "המאה המפוארת" ניסינו להעביר את האווירה של אז, ויש לציין כי היוצרים עשו עבודה נהדרת. הסרט ממש נהדר, למרות שהיו בו הרבה תככים, הוצאות להורג ודמעות מלוכלכות.
עבד רגיל הצליח להפוך לאשתו של האדון עצמו. כשסלימאן היה במערכות צבאיות, זה היה מאשתו שהוא קיבל מכתבים מלאים ברוך ואהבה. אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה עבור סולימאן לא הייתה רק רעיה אוהבת, אלא גם יועצת פוליטית.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה באמת הצליחה להשאיר את חותמה על ההיסטוריה של השושלת העות'מאנית, ואחרי עזיבתה החיים בארמון טלפאקי השתנו מאוד.
האישה הגדולה ביותר שעקבה אחרי הכל נעלמה, והכל קרס. הארמון צלל בחשיכה, והשליט נכנס "לעצמו". ובלי אשתו האהובה הוא חי 8 שנים בלבד.
1. האח הלך לאח (Bayazid נגד סלים), כתוצאה מכך אחד הוציא להורג את השני מבלי לחסוך ילדים צעירים (על פי הסרט).
על פי ההיסטוריה, סולימאן עצמו הוציא להורג את באיזיד.
2. לבסוף האשה נפטרה מבעלה הלא אהוב (מהרימה מרוסטם).
אך בהיסטוריה הם חיו באושר ועושר ורוסטם עזב את העולם הזה בגלל מחלה, והאלמנה הבלתי ניחמת לבשה אבל במשך שלוש שנים, ומעולם לא התחתנה.
בסיפור הורה לה סולימאן להוציא אותה להורג.
4. האנשים נקלעו לעוני, בגלל לשליט הזקן לא היה כוח לקמפיינים צבאיים.
כמובן שבסרט ממציאים עלילות רבות וחטאים רבים של אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה הם המצאה נוספת של במאים.
במהלך חייה הייתה חיורם סולטאן אישה בעלת נפש וכוח רצון רב. היא למדה הרבה, הייתה מעורבת באופן פעיל בעבודות צדקה, בנתה מסגדים, סגרה את שוק העבדים ויישמה מספר פרויקטים חברתיים.
עבור נשים רבות, ילדים ועניים, עזיבתו של ח'יורם סולטאן הייתה טרגדיה אישית. בתקופות קשות הגברת העניקה להומלסים רבים קורת גג ואוכל.
לאחר עזיבתה החל עידן נוסף. עידן נורבנו-סולטן, ואחרי סאפיע-סולטן.
