מהימים הראשונים לשהות בארמון איסטנבול, פאטמה - סולטאן רדף אחרי מטרה אחת - להיפטר מאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה - סולטאן.
אבל כל הניסיונות של אחותו של האדון לא צלחו.
נראה כי פאטמה - הסולטן הגיע הזמן להבין שהיא לא יכולה להתמודד עם ח'יורם - הסולטאן, אלא הוצאתו להורג של שהזדה מוסטפא, ו מאוחר יותר, ואחמד - פאשה, רק הכעיס את פאטמה, והיא התחבאה, מחכה לרגע נוח להנחיל עוד מכה.
ועד מהרה רגע כזה הציג את עצמו.
ב'מהרימה '- הסולטאן הותקף על ידי מחלה לא ידועה ואלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה - הלך הסולטאן אל הרואה כדי לברר האם ניתן לרפא את מחלת הבת.
פאטמה, הסולטאן, גילתה זאת. המאהבת, ששילמה זהב לגיל, הורתה להדליק את הפתיל בקרב העם, והלהבה עצמה תידלק.
כן, עשיתי הכל נכון. הוא הגיע לבית הקפה, שם התכנסו הרבה אנשים ואמרו שאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה הגיעה לשוק, מה שאומר שסוף סוף הגיעה שעת החשבון והם חייבים לנקום בנחש להוצאתו להורג של מוסטפא.
עבור אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה הכל הסתיים כשורה, ובניגוד לציפיותיה של פאטמה, היא חזרה בהצלחה לארמון. ומיד הורה לברר מי ארגן עליה את הניסיון.
סבומול - אהא נסעה במהירות למלק - חאטון, שהודתה במעורבותה של פילגשה במעשה כה נועז.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה - הסולטאן הלך מיד לחדרי הריבון, שם אמרה שאחותו היא האדם שהפך את העם נגדה.
סולימאן לא האמין במיוחד לדברי אשתו, משום שהם אושרו רק בדברי המשרת, ולכן הורה להביא אליו את פאטמה, הסולטאן, כדי לחקור אותה באופן אישי על הכל.
פאטמה - הסולטאן כבר מזמן הבין שאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה - הסולטאן לא נשרף באש ולא שוקע במים - היא בלתי מנוצחת.
לכן היא לא הכחישה את השתתפותה בניסיון החיסול. בנוסף, פאטמה נזכר בהוצאתו להורג של איברהים, מוסטפה ומותו של האטיס לסולימאן. פאטמה לא פחדה שאותו גורל יפקוד אותה, והביעה בפני אחיה את כל מה שרותח.
סולימאן התעופף בזעם מחוצפה שכזו ודרש מפאטמה להתרחק מהארמון ולהתרחק מעיניו.
פאטמה - הסולטאן עם ראש מורם בגאווה עזב את חדרי הריבון, ומאוחר יותר את הבירה.
