גולזר היה זמן רב בשירותם של מוסטפא ומהיידראן. הילדה הייתה ערמומית, חכמה וזהירה מאוד - מה שאיפשר לה להסתיר במשך זמן רב שהיא באמת אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה משמשת כסולטן, והלכה למניסה כדי להתעדכן בכל האירועים המתרחשים בטירה. מוסטפה.
העוזרת קיבלה מכתבים מאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה באמצעות אשת סחר שהחביאה אותם במטמון בארמון.
יום אחד, סוחר שהכניס מכתב נוסף למטמון נתפס על ידיו.
מתוך המכתב הבינו מק'ידברן ומוסטפא שמרגל מתגורר בטירה שלהם, והם החלו לצפות מקרוב בכל תושבי ההרמון שלהם.
גולזר, כשהבין שבקרוב היא תתגלה, החליט לעשות צעד נואש - להרוג את מוסטפה.
בלילה, כשהתגנבה לתאי מוסטפא, ניסתה העוזרת לבצע את תוכניתה, אך מוסטפה התעוררה בזמן ופירקה את נשמתו של גולזר.
הילדה הושלכה לצינוק, שם התוודתה מי שלח אותה.
לאחר שנודע לאיברהים על הניסיון במוסטפא, הורה להביא את הילדה לאיסטנבול כדי להציג אותה בפני האדון. לפיכך, הוא רצה לנקום באלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה, בתקווה שהפעם הריבון לא יסלח לאשתו על עבירה כה אכזרית.
לאחר שנודע לכך, אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה, הורתה לרוסטם לגנוב את המשרתת מארמון איברהים, אך הילדה לא הייתה בארמון.
בבוקר, כשאברהים וחייליו הובילו את גולזר לחקירה אצל האדון, הם קראו לה. כשהסתובבה, הילדה ראתה את אמה, וליד רוסטם, שעל פי סימנים הראתה לילדה שהיא שותקת, אחרת אמה חיכתה לחשבון עצוב.
ברבעים של הריבון סיפר איברהים על מה שקרה במניסה, וכי הניסיון נעשה על ידי גולזר, בהוראת הורם. והוא הורה למשרתת לאשר את אמיתות דבריו.
עם זאת, הילדה אמרה לסלימאן כי איברהים אילץ אותה לומר זאת ואלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה לא הורתה לה דבר. ואם היא מצביעה על המאהבת, איברהים יעזור לה להימנע מעונש קשה. אחרי מילים אלו גולז ממהר מהמרפסת.
איברהים לא ציפה לתפנית כזו של אירועים, ועל פניו נקראה בבירור תדהמה.
סולימאן בכעס ביקש הסבר, אך הפאשה לא ידעו לומר.
ואז סולימאן, מביט בעיניו של איברהים, אמר:
- כשחברך ברגע אחד הופך לאויב שלך - זו רק תוצאה של מעשיך בעצמך.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה, צופה בכל מהמרפסת שלה, הייתה צוהלת - אחרי הכל, היא שוב הצליחה לצאת מהמים יבשים, חבל שבתככים האלה נשמה תמימה שוב סבלה.
