למרות העובדה שניגר היא דמות בדיונית, צופים רבים מודאגים בכנות מגורל הקלפה לשעבר.
ניגר נולדה ובילתה את ילדותה בסולינה. כשהייתה בת 17 תקפו חיילים עות'מאניים את ביתה ושלחו את הילדה לשרת בארמון.
למרות אופיה הרגוע והאהדה, הצליח ניגר להירשם בהרמון, והיא קודמה במהירות לתפקיד כלפה.
מהמשפחה העות'מאנית לא היו תלונות לניגר, אבל היה לה חטא "קטן" - היא כולה התאהבתי בוויזייר הגדול של האימפריה העות'מאנית - איברהים - פאשה ועד מהרה פשה ענה לה הֲדָדִיוּת.
חאטיג'ה - הסולטאן, המוטרד מהמחשבה של הקלפה, רואה זאת בדרכו, ומחליט להינשא לניגר למטרקי. אבל בליל הכלולות הראשון, לא בעלה החוקי מגיע לניגר, אלא איברהים - פאשה.
במשך יותר משנתיים הייתה ניגר האישה האהובה של הפשה, עד שחטיג'ה, הסולטן, נודע על יחסיהם.
ניגר הייתה בהריון באותה תקופה, מה שהציל אותה מההוצאה להורג, אך האם והילדה הופרדו, ורק שנים אחר כך הצליח ניגר לראות מדי פעם את בתה.
לאחר בגידתו של איברהים, האטיס חששה לאבד שוב את בעלה והחליטה להתחתן שוב עם ניגר. הפעם בעלה היה החתן הראשי - רוסטם - כן.
אבל קשה לקרוא לנישואים האלה מאושרים, היחסים ביניהם דמו יותר לזו של השכן. בני הזוג בקושי יכלו לשאת זה את זה, אך הם לא הורשו להתגרש.
כעבור שנים, רוסטם התגרש מהחתונים, וכמעט באותו זמן הוצא להורג איברהים פאשה. מטרקי, מודאג מחיי בתם של הווזיר וניגר, לוקח אותה לכיוון לא ידוע.
ניגר, מבולבל ביגון, לוקח את הצד של השאה - הסולטאן וחוטף את בתם של רוסטם ומרימה - הסולטאן. חייליו של רוסטם עוקפים במהירות את הנמלט ומתוך חוסר תקווה היא ממהרת מהמצוק.
ברגע זה, ניגאר - כלפה נזכרת באהבתם לאיברהים וברגעים המאושרים אותם בילתה לצד בתה הקטנה.
הכותבים של ניגר בחרו בגורל אכזרי שנוגע עד היסוד. ולולא אהבה אסורה, הכל יכול היה להיות אחרת.
