היחסים בין כהראמן לדפנה נמצאים במבוי סתום. לא הייתה בהם יותר אהבה, לא היה אמון, ולא כבוד. האם צריך להאשים מישהו מהם בכך? אני לא חושב שכן. גם קאהרמן וגם דפנה אשמים בקריסת האיחוד שלהם.
דפנה לא רצה לקבל ילד של מישהו אחר, אלא ילד שהיה יקר לקאהרמן. קאהרמן שכח לחלוטין שגם לאשתו יש רגשות וחוויות.
קאהרמן כבר מזמן הבין שהוא מאוהב באליף, אבל הוא פחד להודות בזה, אפילו בפני עצמו.
אך כשהיה על סף חיים ומוות, הבין קאהרמן כי אין לו אדם חשוב יותר מהאישה שנושאת את ילדו. לאחר שעזב את בית החולים, החליט כהרמן לדבר עם אליף ולספר לה על תחושותיו ושהיא אם ילדם.
אבל Kahraman רצה לעשות את זה יפה. הוא החליט לקנות לאליף את הווילה שלו, שם יפתח בפניה. אבל לפני כן הלך כהרמן לדבר עם אמו.
קאהרמאן אמר שהוא אוהב את אליף ובקרוב יגיד לה שהיא האם של הילד שלו.
דברי בנה קמן-חנום הופתעו, אך אספו את עצמה, לדבריה:
- אתה ילד שלי והאושר שלך הכי חשוב לי. אבל מה עם דפנה, היא כלתי. הזמינו אותה למסעדה ותדברו על הכל שם.
קיימן-חאנום, אולי היא דיברה בכנות, אבל היא הבינה שאם קאהרמאן יגיש בקשה לגירושין, דפנה יגיד לכולם שיעקב אינו בנו של קימן-חניאם עצמו.
אחרי הכל, דפנה שומרת על סודו של קיימן-חניאם, רק משום שהיא עוזרת לה להחזיר את כהראמן.
