אני רוצה לספר לך את סיפורו של חברתי לכיתה לשעבר. היא הפכה לאלמנה לפני מספר שנים, יש לה בן מנישואיה הראשונים, אותו ילדה מוקדם מאוד. לאחר מות בעלה, במשך שנתיים היא לא רצתה לבנות מערכת יחסים עם אף אחד, אבל אז לפתע היא פגשה אדם שהצליח להחזיר אותה לחיים. בהתחלה הכל היה פשוט מושלם. הבעל נשא את אירינה בזרועותיו, לקח את בנו סשה כשלו. המשפחה שלהם נראתה מאוד ידידותית. לפעמים חצינו שבילים, אפילו הלכנו לטבע לנוח יחד. ואז לארינה נולדה בת נוספת, נראה שהמשפחה הייתה צריכה להתחזק עוד יותר, אך משום מה הכל החל לקרוס.
אני זוכר איך הוזמנו לחגוג את יום ההולדת הראשון של ורה הקטנה, ולכל משפחתנו היה טעם לוואי מאוד לא נעים מאותו יום. בעלה של אירינה השתכר מאוד, וכאשר עשה טוסט עם ברכות על בתו, משום מה הוא כינה אותה ילדו היחיד והאהוב. האורחים שתקו, ובעלי שאל על בנו סשה. ואז אביו החורג צחק כמו דמות שלילית מסרט ואמר שברגע שבנו החורג יגיע לגיל 18, הוא פשוט יבעט אותו מהבית.
האורחים התמרמרו, אם כי עשו זאת איכשהו בסתר. ואז בעלה של אירינה אמר שזה לא נדון, והוא גם רוצה לגרש את אשתו לתקופה ארוכה. כביכול היא צריכה להתאמץ יותר, אבל עדיין אין לה לאן ללכת, אז תני לה לסבול.
ניכר היה איך אירינה חולה, היא החווירה ועיניה דומעות. אבל היא המשיכה להחזיק מעמד, אבל פשוט קמה מהשולחן החגיגי ועזבה בשקט לחדר אחר. כולם שתקו, עקבתי אחרי אירינה וראיתי אותה אוספת דברים לילדים. היא אספה את הדברים של סשה וגם את הדברים של ורה הקטנה. וכששאלתי לאן היא הולכת, היא ענתה שהיא הולכת להוריה. לאירינה יש דירה משלה, אבל יש שיפוץ, ועד כה המשפחה גרה בשטח בעלה. בתחילה השכירה אירינה את הדיור שלה ביום, ולמשפחה היה כסף טוב בשביל זה.
אז תהיתי אם זה באמת בגלל אירוע אחד, במיוחד מכיוון שבעלה של חברתי לכיתה פשוט היה שיכור כלורד, היא מוכנה להשמיד את מה שנבנה במשך שנים. אחרי הכל חשבתי שהם מסתדרים טוב מאוד. אבל, כפי שהתברר, זה היה רק טוב בהתחלה. עם לידתה של ורה הכל השתנה בצורה דרמטית. בעלה של אירינה נעשה גס רוח, לא מרוצה מהבישול שלה, הבלגן, האינטימיות שלה, מהעובדה שהיא לא עובדת. אבל יותר מכל הוא התחיל למצוא פגם בבנו סשה. התחילו עלבונות ותוכחות. אירינה אמרה כי בעלה מכנה מעת לעת את בנה כנטל, ואשתה עם נגרר, משומשת, לקויה. הוא נתן לה השראה שאף אחד לא צריך אותה עם שני ילדים, שהיא צריכה לסבול אותו, כל כך יפה ומנקר אותה.
אירינה סלחה שוב ושוב לבעלה, והזהירה שהיא תעזוב אותו, אך הוא לא האמין בכך. הוא היה בטוח שבזמננו, אישה עם ילד, במיוחד עם שני ילדים, אינה זקוקה לאיש. יתר על כן, הוא היה המרוויח העיקרי במשפחה, והוא היה רגוע, כיוון שהוא ידע שהיא תאבד בלעדיו.
אני תמיד בצד של צדק. אני מכיר נשים רבות שמתרחקות מבני זוגן, ובכלל אני לא מצדיק אותן. אני מכיר כמה נשים שמניפולציות על הגברים שלהן. והנה סיפורה של אירינה, שתמיד הייתה אדם טוב לב. אם לא ראיתי את ההתנהגות של בעלה ושל עצמי לא שמעתי את דבריו המעליבים על אשתי ובני החורג, אז כשהיא עזבה אותו, יכולתי לחשוב שזו אשמתה בכל דבר. אחרי הכל, למראית עין הייתה להם משפחה למופת באמת! אם כי אין לי גם זכות שיפוט. אבל הכל ברור כאן. נשים רבות סובלות השפלה מבעליהן, מכיוון שבמציאות הן מפחדות לעזוב, הם מפחדים לקחת על עצמם את כל הדאגות, יותר מפוחדים ללכת אל הלא נודע, שיש להם שניים יְלָדִים.
אירינה עדיין הצליחה, היא עזבה את בעלה. היא, כמובן, לא נעלמה כלל, אך כתבה לו פתק פרידה, שם ציינה את סיבת עזיבתה ואת כתובת מגוריה. היא אפילו כתבה שהיא מוכנה לתת לו הזדמנות אחרונה, שאני בכלל לא מבין. כן, הנקודה השמנה בסיפור זה, למרבה הצער, עדיין לא הועמדה, והם טרם התגרשו. אבל אני כל כך רוצה לקוות להמשך טוב ...
מה אתה חושב על המצב הזה? הייתי רוצה לשמוע את דעתם של לא רק נשים, אלא גם גברים.
המאמר המקורי פורסם כאן: https://kabluk.me/psihologija/kak-tolko-synu-ispolnilos-18-muzh-stal-ochen-agressivnym.html
