זה מוזר, אבל לפעמים, ככל שאתה עוזר לאדם כך הוא מתחיל להתייחס אליך יותר גרוע... כל אחד זקוק לעזרה כאשר נוצר מצב קשה בחיים. אבל, כשלפתע מישהו מתחיל לעזור לו, הוא לוקח את זה כמובן מאליו. אני לא אומר שזה המקרה של כולם, אך לעתים קרובות יותר האדם שעוזר לו הופך לתובעני, איכשהו קנאי ובררן. למה זה קורה? אולי אז אתה לא צריך לעזור לאף אחד? או שעדיין יש צורך לעזור, למרות התוקפנות הפתאומית?
פעם פגש הזמר האגדי אוטבסוב אשה בוכה ברחוב. האיש לא יכול היה לעבור במקום, והחליט לשאול מה קרה. האישה סיפרה סיפור לא נעים שבמשך זמן רב מאוד היא חסכה כסף בכדי לערוך את השולחן ליום ההולדת שלה, אך כעת פתאום גילתה שארנקה נעלם. אוטוסוב ריחם כל כך על המסכן שהוא פשוט נתן לה את הסכום שהפסידה. אך האישה לא נרגעה והמשיכה לבכות.
- למה את בוכה? - שאל הזמר. נתתי לך כסף.
- כן, - ענתה הילדה נעלבת. - והארנק?!
על מה אתה יכול לחשוב במצב כזה? העובדה שאישה חמדנית אינה מספיקה לה, האם היא נורא אסירת תודה? למעשה האישה סבלה מאובדן והיא זקוקה ליותר מעזרה. היא רוצה להשיג את האפקט, כאילו שום דבר לא קרה בכלל, כדי להיפטר לחלוטין מנסיבות לא נעימות. מה לא בסדר כאן? אחרי הכל, אישה רוצה להרגיש מוגנת?
כל אדם רוצה להרגיש מוגן. פילוסוף ידוע אחד כתב מידע מעניין בספרו "על החיה והאדם".
אם נשווה אדם, יילוד קטן ובעלי חיים, אז מה ניתן לראות? האיש משקר, חסר הגנה כל כך, בעוד הגוזלים יודעים להשיג אוכל, והחרקים כבר יודעים לנוע. אדם צריך ללמוד הכל הרבה מאוד זמן, וללמוד את העולם סביבו, הוא לא מבין כלום, ולא יודע איך. אבל לאדם ניתן אינטליגנציה, הוא היצור האחד והיחיד שיכול לעמוד בצמיחה מלאה ופשוט להסתכל בשמיים. הוא יכול להרוויח כסף, לפתח את הידע שלו, להתפלל לאלוהים ...
לכן, זה מאוד מודאג ואף כואב לאדם לממש את חוסר הביטחון וחוסר האונים שלו. זו אחת הסיבות שהוא מתחיל לפנטז על עזרה, ולא רוצה רק השתתפות, אלא שהכל הוחלט בשבילו. זה לא קורה לכל אדם, אלא רק למי שלא יכול לבנות מערכות יחסים בוגרות ולהגן על הבגרות מחוסר הביטחון שלהם. אחרת, הוא יבקש הגנה לא בשלה.
הנה דוגמה נוספת. בילדות, נראה לילד שהוריו "כל יכול", מכיוון שהם פותרים את כל הבעיות שלו והופכים את החיים לנוחים. נעימות, חום, אוכל, טיפול. עם השנים האמונה הזו בהורים תתמוסס בהדרגה, אך לא לגמרי. מישהו יכול לחיות עם הוריו עד גיל זקנה, מכיוון שכך הם מרגישים מוגנים, בעוד שאחרים מצליחים להיות בוגרים ולהפוך לבוגרים "כל יכול" בעצמם. עם זאת, לכולם יש תקווה שהאם ה"כל-יכולה "תוכל לפתור את הבעיות, וכשהיא מסרבת, יש התמרמרות. אגב, זה מיוחס לחוסר אהבה, אבל הכל שונה. רק שלאדם יש רצון לא מודע לא לחוש מורת רוח בכלל!
ברגע שמתעוררים אי שביעות רצון ומתח, ההנאה נעלמת. אבל גם האמא ה"כל-יכולה "הזו, שאדם רוצה לקבל ממנה הגנה, אינה ניתנת להריסה. אתה יכול להעליב אותה, להתייחס אליה בצורה בורית, להיות אסיר תודה, היא יכולה לסבול את כל זה. ומכך נובע שככל שאנו תומכים בפנטזיות של אחרים, אלה הזקוקים לעזרה, כך אנו מעוררים התקפות תוקפנות בהם.
וגם אם נעזור לאדם מקרב לב, אין צורך לצפות שהוא יודה לנו, אלא כדאי להמתין לתוקפנות. כי במוחם של אנשים מי שיכול לעשות הכל אשם בהכל!
קרא גם: 7 מצבים של הציפורניים שלך שיכולים להצביע על בעיה בגוף
המאמר המקורי פורסם כאן: https://kabluk.me/psihologija/pochemu-k-nam-otnosyatsya-tem-huzhe-chem-bolshe-my-pomogaem.html
