במוקדם או במאוחר, אדם שינסה לשבת על שני כיסאות בבת אחת, יסתיים על הרצפה. הנה דוגמה לאדם כזה.
שם גר איש עם משפחתו, אשתו ושני ילדיו. וזה היה כאילו הוא לא צריך כלום, הוא היה כל הזמן לא מרוצה ממשהו, לעתים קרובות גס רוח, תמיד רוטן בדיכאון.
"שש, השנה החדשה בפתח, זה הזמן להבין מה נשים על השולחן, את מי נזמין לבקר ואיך נחגוג בכלל", הביטה אולגה בביישנות בבעלה קורא ספר על טלפון.
- זה מתחיל. שוב, ההבל, שכן כבר נמאס לי ממנו. אם אתה רוצה לבשל, תזמין אורחים, אז תעשה את זה בעצמך, ואני אבקש ממך לא לערב את הכל בזה, נהם האיש בגסות.
אולגה הרגישה קצת נעלבה, אבל אז היא הוסחה, כי באמצע השיחה צלצל הטלפון של האיש, והוא התחיל בזהירות להסתכל על מה שיש שם.
– סשה, משהו רציני? שאלה אשתו.
"כן, לא, הכל בסדר, הכסף פשוט נגמר במאזן", ענה האיש.
- אז אתה צריך לחדש את היתרה, אחרת לא תוכל להתקשר לאף אחד! - אולגה הביטה בבעלה באהדה, ואז היא פשוט לקחה והעבירה לו כסף על היתרה מהכרטיס שלה.
- מי שאל אותך? אתה פשוט מוציא ומוציא כסף, - התגובה של בעלה הייתה די צפויה עבור אולגה, - לא שאלתי אותך, מי צריך את זה, הוא יעבור בכל מקרה, אבל אני יכול לחסוך, אני לא רוצה הוצאה נוספת.
אולגה החלה לאסוף בגדים לכביסה. בפינה היא מצאה 3 גרביים כמעט חסרי ערך מרוב העיפון, והרביעית התחבאה בחלק האחורי של הספה. במאבק, האישה התחננה לבעלה לחולצות הטריקו המלוכלכות שלו, ולבסוף, לאחר שניצחה, העמיסה הכל למכונת הכביסה. הבעל מילמל שם שוב משהו על זה שאסור לגעת בדברים שלו, שהוא לא ביקש לרחוץ, ו, שנשים עצמן תמיד עולות בבעיות פשוטו כמשמעו, והוא עדיין יכול להשמיץ את שלו דברים. אבל אז הוא השתתק, ונתן הכל לכביסה.
זה כנראה קורה להרבה אנשים. אולי יש אפילו יותר משפחות כאלה ממה שאנחנו חושבים. אחד "לא צריך כלום" והוא "לא ביקש כלום", השני מנסה משום מה, למרות שאיש לא שאל אותו על זה. וכולם לא מרוצים. נשים אומרות שהבעלים שלהן קרים וחסרי ידע. בעלים שבני הזוג שלהם לא יכולים לעשות בלי התעסקות, כל הזמן מסדרים את זה ישר. ילדים מתלוננים שהורים כל הזמן מטפסים לחייהם, וההורים עצמם מודאגים מאוד לגבי ילדיהם. וכאן די קשה להבין מי צודק ומי טועה. אבל אתה יודע, יש לי דעה בעניין הזה, ואני תמיד דבק בה.
כאן אומר אדם שאינו צריך כלום, ושלא ביקש כלום, אבל האם הוא משתמש בפירות עמלו של המסייע לו. האם הוא אוכל את ארוחות הערב שמכינים לו, האם הוא ישן על מצעים נקיים, האם הוא חולק ארוחה בחגיגיות שולחן, שהוא לא רצה להרכיב, וכתוצאה מכך לא השתתף בארגון בשום אופן, האם אדם משתמש באחרים כֶּסֶף?
האיש הזה, בשם סשה, התיישב טוב מאוד, הוא בחר בתפקיד שהיה די יתרון. הוא אומר שהוא לא צריך כלום, שהכל מסביב הוא הבל, ואז הוא בעצמו גוזל מרק כרוב חם עם שמנת חמוצה, שהוא לא ביקש. לקנות, ומתקשר לחבריו מהטלפון, שאת היתרה מילאה אשתו, למרות שלא שאל אותה שוב על זֶה. במוקדם או במאוחר, יגיע הרגע שבו אשתו אולגה תימאס מהמהומה הזו, היא תימאס לעזור, כי הם לא שואלים אותה, הם לא מודים לה, אבל הם משתמשים במה שהיא עושה, אוכלים מה שהיא רכבות.
אני חושב שאם אדם נהנה מפירות עמלו של מישהו אחר, אז אסור לצחצח בצד במו ידיו. לא תוכל לשבת על שני כיסאות, במוקדם או במאוחר תדפוק על הרצפה!
המאמר המקורי פורסם כאן: https://kabluk.me/psihologija/kogda-pytaeshsya-usidet-srazu-na-dvuh-stulyah.html
