אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה חלמה להפוך לאשתו החוקית של השליט, אבל החוקים והמסורות של ההרמון לא אפשרו זאת. אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה ידעה שהיא תשיג את מה שהיא רוצה ותשבור יותר ממסורת אחת של השושלת העות'מאנית. חשוב רק להתאזר בסבלנות.
ואליד ידעה כיצד בנה נקשר לפילגש הסלאבית, והיא פחדה שהוא יתחייב איתה ניקה. ואליד מחליט להרוג את אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה ומפקיד את העניין הזה בידי איברהים.
אבל מלקוכוגלו מצליח להציל את אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה.
סולימאן, מפחד שהוא עלול לאבד את אהובתו, מחליט להחזיר אותה לארמון ולהפוך אותה לאשתו.
סולימאן שיתף את איברהים בתוכניותיו, אך הורה לשמור זאת בסוד. סולימאן גם הפקיד את חייו של הורם בידי איברהים. כעת איברהים מחויב להגן עליה ולהגן עליה מפני אויבים.
סולימאן לא סיפר לאלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה על החלטתו, וחיכה בסבלנות ליום ברית המילה של מוסטפא ומהמט, תוך שהוא מחליט שביום קדוש זה הוא יתן לגיטימציה ליחסיו עם אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה מול אללה.
בינתיים נודע לוואליד שסלימאן לא קרא להורם לחדריו במשך זמן רב והחליט לשלוח אליו את אחת הבנות כדי לחמם את מיטתו. עם זאת, סולימאן הרחיק את השפחה מבלי להביט בה אפילו. וליד, לאחר שלמדה על כך, מיהרה לחדרי בנה. ואליד החלה שוב להאשים את אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה כי כישפה את סולימאן, ואז הוסיפה שאם יבצע איתה ניקה, היא תוותר עליו.
בחג ברית המילה קרא סולימאן אל אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה לגן. ואז הוא לקח אותו לחדר שבו התקיים טקס החתונה של אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה וסולימאן.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה שוב השיגה את מה שרצתה והפכה לא רק לאישה חופשית, אלא לאשתו של הפדישה עצמו.
סולימאן ואלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה הכריזו חגיגית על הניקה למשפחותיהם. וליד, כששמעה על כך, כמעט איבדה את חושיה, והחליטה שבנה ביזה את השושלת שלהם והזניח את דעתה.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה קיבלה את הכוח שעליו חלמה זמן רב. הדבר הראשון שהיא החליטה לעשות היה לעשות כתר גבוה, גבוה יותר מזה של ואליד וכדי שהיא תזרח כולה.
ואליד ומהידברן לא מיהרו להרכין את ראשם בפני אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה, והמשיכו לציין גם את מקומה. אולם סולימאן קרא לנשים לחדריו ודרש כי מעתה ואילך יתחשבו עם אשתו ויכבדו אותה. כל עלבון שהטילה אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה, הוא יקבל עלבון אישי.
