במשך זמן רב ניסתה אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה לרצות את ואליד, הרכינה את ראשה אליה והקשיבה לעצתה. עם זאת, כל הניסיונות של אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה לא צלחו. ואליד לא יכלה לאפשר לבנה להחזיק רק אישה אחת. אחרי הכל, אז מסורות בנות מאות שנים יקרסו והסדר בהרמון יופרע.
ואליד, לאחר שנודע לו שהנסיכה איזבלה מבקרת בבקתת הציד, מחליטה לארגן חופשה גדולה בהרמון. ואיזה חג, בלי אורחים?
בעיצומו של החג, הנסיכה איזבלה נכנסת להרמון. אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה מבינה שוואליד הזמינה במיוחד את הנסיכה להרמון ולא יכלה לסבול יחס כזה יותר.
לאחר החג, אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה ללא הזמנה נכנסת לחדריו של ואליד, ומבקשת מהידברון וגולפם להשאיר אותה לבד עם האטיס ו-ואליד.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה אמרה לוואלידה שהיא יודעת למה היא הזמינה את הנסיכה למסיבה. כדי להשפיל אותה. ואליד מנסה להסביר שיש מסורות שאסור לשבור.
ואז אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה הזכירה שכולנו בני תמותה ויבוא היום שבו ואליד יעזוב את העולם הזה.
- מי אם כן ישלוט בהרמון? מהידברן או נסיכה? או אני, אם לשלושה שחזאות.
אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה מזמינה את ואליד לבחור באיזה צד היא נמצאת וללכת איתה יד ביד. עם זאת, ואליד לקחה את דבריה של אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה כאיום וגירשה את הפילגש מחדריה.
ואליד חשבה זמן רב על דבריה של אלכסנדרה אנסטסיה ליסובסקה והחליטה שהגיע הזמן להראות לפילגש החצופה את מקומה.
