לא כולם מצליחים לאחר החתונה לבנות מערכות יחסים לא רק עם המחצית השנייה, אלא גם עם קרובי משפחתה הרבים. טוב אם קרובי משפחה לא יתערבו בעצתם ובעזרתם, לא ילמדו את החיים ולא ינסו לשלוט. אבל מה אם זה הפוך? איך להגן על גבולות המשפחה שלך?
סווטה, בת 28:
"אנחנו נשואים קצת יותר מחמש שנים, יש לנו בת. הכל במשפחה טוב, רק קרובי המשפחה של הבעל כל הזמן מבקשים משהו, ואז לוקחים אותם למקום אחר, ואז נותנים כסף עבור משהו. למרבה הצער, הבעל מזניח לעתים קרובות את האינטרסים של אשתו ובתו, מבזבז זמן וכסף על אחיות והורים. אני מבקש עזרה, אבל מספיק. אבל בעל יכול ליישב איתנו איזה קרוב משפחה רחוק או להשתחרר באמצע הלילה לאמו כדי להחליף נורה שרופה בזמן שאביו בתפקיד. לפעמים אני מרגיש כמו איזה מקום ריק!"
מצב נפוץ מאוד. וכאן אתה צריך ללמוד איך לנהל משא ומתן עם בן הזוג, לשדר לו שהוא אחראי לא רק על קרוביו, אלא גם על ילדו ואשתו. כמו כן, חשוב לדון עם הגבר על גבולות המשפחה על מנת להחליט מי מהקרובים ייכנס ועם מי עדיף לשמור מרחק. אני חושב שבמצב הזה, קרובי המשפחה הולכים רחוק מדי, כאילו הם רוצים להחזיר אותו לבית אביו, להתערב בחייו האישיים, ולא כל כך קשורים למשפחה החדשה של האיש.
מאשה בת 28:
"אני פשוט בהלם מההתנהגות של אמא שלי. היא יכולה להגיע אלינו בכל עת ללא טלפון, להתחיל לחטט במקרר, לבדוק מה אנחנו אוכלים, לשאול שאלות אישיות שהתשובות עליהן לא נוגעות לה בכלל. והחותנת כאילו מעתיקה את ההתחלה שלה, רק שהיא כל הזמן מגנה את זה שאני מבשלת לא נכון, מבזבזת הרבה כסף ובדרך כלל הולכת הביתה בלבוש חושפני מדי"
וכאן ההורים פשוט לא יכלו לקבל את העובדה שהילדים גדלו ועכשיו הם מחליטים איך לחיות. הם מפרים ללא בושה את הגבולות האישיים של ילדים, מראים להם איך לחיות נכון ואיך לא. ילדים מבוגרים לא צריכים הדרכה! וסביר להניח שכאן להורים יש חיים משלהם מאוד משעממים ומונוטוניים, הם לא יכולים למלא אותם בכלום, ולכן הם מתחילים לטפס היכן שהם לא צריכים. כדאי להתייחס להתנהגות זו של הורים בהבנה, אך עדיין אינך יכול לסבול התערבות גסה בחייך. חשוב לגלות אופי, להסכים על מועד הביקור, להגדיר בבירור את הגבולות האישיים של המשפחה, ללא גסות ותוכחות. כדי שההורים לא יגיבו לכל דבר בכאב כל כך, אתה צריך להתקשר אליהם מדי יום בעצמך, לספר להם על כל מה שמעניין אותם. ותוכלו לנסות להפוך את חיי ההורים למלאי אירועים יותר, למשל, לתת מנוי למועדון כושר, להירשם אליהם טיול, או אולי אפילו לשלוח אותם לטיול, אם אנחנו מדברים על הורים מבוגרים, אז כדאי ללמד אותם איך להשתמש בגאדג'טים ו האינטרנט.
אנה בת 39:
"ההורים של בעלי עשירים, והם כל הזמן עוזרים לנו במשהו, ההורים שלי פשוטים, ואין להם הזדמנות כזו. בעלי כל הזמן מאשים אותי בזה. אני חושב שזה בהתנדבות. ואני יותר קרובה לעמדת קרובי, המאמינים שאם הקמנו משפחה, עלינו להשיג הכל בעצמנו ולא לחכות לסיוע כספי מההורים. ואני לא מבינה למה החמות כל הזמן זוכרת כמה היא עשתה לי ולבעלי, אם הדחפים שלה הם מהלב!
קטיה, בת 32:
"יש לי אחות גדולה, בינינו הפרש של 15 שנים. אני מאוד אסיר תודה לה שהיא גידלה אותי, הוציאה עליי כסף, קנתה דברים וצעצועים שונים. אבל לאחרונה היא מתנהגת בחוסר אופי. היא כל הזמן זוכרת בכמה מצבי קונפליקט כמה היא עשתה בשבילי וכמה היא הוציאה עליי. חשבתי שהיא עשתה את זה מעומק ליבה כדי לעזור, לרצות, אבל כנראה שהיא פשוט ניסתה להשפיל אותי ולהשתלט עליי. עכשיו אני פחות מתקשר איתה, כי היא נכנסת בחוצפה למשפחה שלי, מציינת מה אני צריך לעשות ומה לעשות, מעמידה פנים שהיא מלכה מבוגרת יותר, כלומר חכמה יותר. אגב, יש לה את אותו הקשר עם הוריה. אמא ואבא כבר מבוגרים, הפנסיה שלהם לא כל כך גדולה, אבל יש להם מספיק. האחות באה לבקר אותם, וקונה כל מיני תענוגות, בגדים, ממתקים שהורים לעולם לא היו קונים לעצמם. ואז, אם אמה אומרת לה משהו מעורר התנגדות, היא מתחילה להאשים אותה בכפירת תודה!"
זה טוב כשהורים עוזרים לילדים שלהם רק מעומק הלב, אותו מצב עם אחיות, אחים, דודות, סבתות ו וכו ' אבל זה עניין אחר כשבתגובה הם דורשים דוח על הוצאת הכסף, הם בטוחים שעכשיו הם חייבים, הם מתערבים בחיים קרובי משפחה. מתברר שליטה כזו: "נתנו לך, עכשיו אתה צריך לעשות כמו שאנחנו אומרים." ואין כאן חשש, יש רצון לעמוד על משמעותו בעזרת בקרה קפדנית. הדבר הכי חשוב במצב הזה הוא להסכים עם בני הזוג, אבל לא צריך לעשות סדר עם קרובי משפחה. תחשוב על זה, אולי לא כדאי לקחת כסף ועזרה אחרת אם אתה יכול לעשות הכל בעצמך? או לנסות לעזור בדרך כלשהי בתמורה. מעריך את זה שעוזרים לך, אבל אל תרגיש תלות. אל תתנו למשפחה שלכם להיות פולשניות מדי ולהפריע לחיי המשפחה שלכם. תשמור מרחק.
אוליה, בת 30:
"לבעלי ולי יש הכנסה טובה, אנחנו מפרנסים את עצמנו במלואם, עוזרים לקרובים שלנו. אבל אמא שלו משגעת אותי. לא אכפת לי לתת לה כסף נוסף לאוכל, בגדים, אפילו דירה משותפת, אבל היא כבר התעצלה באזור. היא בדיוק הגיעה לגיל 50, היא לא רוצה לעבוד, היא רחוקה מפנסיה, והבקשות שלה מאוד לא צנועות. היא מאמינה שבנה מחויב לפרנס אותה, אבל היא עצמה לא תנקוף אצבע, היא לא עוזרת לנו בשום צורה, והיא לא עזרה, היא לא באה לנכדיה. לעתים קרובות הם שופכים עליי בוץ כשאני עומד להגנת התקציב. כשנגמר לה הכסף, היא מתחילה לריב עם כל השכנים. לבעלי כבר התקשרו כמה פעמים, היא עושה את זה בכוונה. כמו שאתה נותן לה כסף - שתיקה. והוא כל הזמן קורא לבנו במילים: "אתה בבית? האם אתה בסדר?" זה פשוט נורא!"
כן, אנחנו יכולים לעזור לקרובים אם אנחנו יכולים, אבל אנחנו לא חייבים! לפעמים קרובי משפחה מתחילים להתעלל בחסד ופשוט הופכים למקלות דגים עצלנים. אם קרובי משפחה מתעניינים רק בכספי שלך, אבל הם לא משתתפים בפתרון הבעיות שלך, זו מניפולציה. ואתה צריך להיות קשוח, ללמוד להגיד לא, גם אם נראה לך שאתה יכול לפגוע במילים שלך.
האם יש לך מצבים דומים בחייך? איך מתמודדים עם זה?
המאמר המקורי פורסם כאן: https://kabluk.me/psihologija/nazojlivye-rodstvenniki-i-sposoby-zashhity-ot-nih.html
