החברה מכתיבה לנו כללי חיים מסוימים. זה נכון במיוחד לגבי נישואים, ונשים נוטות יותר לסבול מסטריאוטיפים. אם אישה לא מתחתנת לפני גיל 30-35, אז כל מה שהיא השיגה פוחת מיד. אולי יש לה השכלה טובה, עבודה בשכר טוב, מכונית, דירה, היא מתפתחת אישית, אבל אם אין לה בעל, אז בהחלט משהו לא בסדר איתה! ולא יהיה לה זמן ללדת, כאילו ערכה תלוי בזה. ובכלל יתחילו מבטים צדדיים, גינוי, ואולי להיפך, רחמים. מסכנה, אף אחד לא יתחתן איתה...
אגב, גם גברים מבינים את זה. אומרים להם שאם הם לא יתחתנו לפני גיל מסוים, אז זה הכל, אז אף אחד לא יזדקק להם. למרות שהייתי מתווכח. זה אנחנו הנשים שמזדקנות עם הגיל, כביכול, אבל גברים, כמו יין יקר, נראים אפילו הרבה יותר טוב עם הגיל! אבל זו רק דעתי, עכשיו זה לא קשור לזה.
אני מדבר על אותה חברה שמאיצה את כולם למשרד הרישום. האם אנשים לא מבינים שירידה במעבר או לא היא רק החלטה אישית של אדם, ואף אחד לא צריך להשפיע עליו, לא זרים ולא קרובים? אולי מישהו אחר בצעירותו הרחוקה החליט בעצמו לעולם לא להסתבך עם אף אחד מנישואים? וגם, האם החברה הזו לא חושבת שבצעירותם היו הרבה אנשים שרצו להתחתן עם אישה, אבל היא פשוט לא הייתה בטוחה, לא הייתה מוכנה לזה? ובכן, האדונים לא התאימו. ובעוד כל החברות התחתנו עם בנים נאים, שברובם הכשילו אותם או השאירו אותם עם ילדים, היא הייתה עסוקה בהתפתחותה, עבדה ונהנתה מהחיים.
ולמה הופיע ביטחון כה חזק שאחרי 30 אף אחד לא יתאהב בוודאות? אני אגיד מיד, אני נשוי, אני כנראה נופל למספר של בעלי המזל באמת. אבל יש לי הרבה מכרים שבאמת הצטערו מאוד שהם התחתנו מוקדם ועם האדם הלא נכון. חברה אחת נמצאת כעת בנישואיה השניים, היא התחתנה בפעם השנייה אחרי גיל 30, והיא מאושרת. זה רק מהנישואים הראשונים היה בן, והראשון צופה בה בכל מקום, מתקשר, מאיים. אז איפה היו עיניה לפני כן, כשהיא הלכה איתו ללשכת הרישום?
חברה אחרת פשוט תקועה בנישואים מוקדמים לא מאושרים והיא אפילו לא תדבר על גירושין כי היא מפחדת מהשיפוט של החברה! כלומר, היא מוכנה לעצום את עיניה מחוסר האושר והשלווה שלה, אם רק לא הייתה תוקעת אצבע בגבה! אגב, מרחמים על אנשים כאלה, אבל לא מגנים אותם. מדוע, אם כן, נידונות אותן נשים שלא עשו מעשה טיפשי, לא נישאו לאדם נורא?
אז נישואים נותנים לנו מעמד בחברה, גם אם אנחנו תופסים בה מקום עלוב מאוד? גם אם בן הזוג לא אוהב, או שאנחנו אוהבים אותו, גם אם אנחנו הורים רעים וחסרי אחריות. העיקר שיהיה בעל, אמנם עני, אבל הוא היה!
אני חושב שנישואים הם אחריות גדולה מאוד, וילדים הם אחריות לכל החיים. וזה לוקח הרבה מאוד זמן למצוא אדם מתאים באמת. בדרך יכולות להיות הרבה טעויות, כישלונות, כאב, ואולי מזל. אתה צריך להתחתן כשאתה כבר בטוח שאתה רוצה, התבגר, התבגר. וזה נורמלי אם אדם בגיל 30, בגיל 35 עדיין לא נשוי. זה רק מעיד על כך שהוא פשוט לא מצא את האדם המתאים לעצמו! זה הרבה יותר טוב מאשר ללכת למשרד הרישום עם כל אחד, ואז להתחרט על זה כל חייך.
כן, ועדיף לא להביא ילדים לעולם, במקום ללדת, ואז להזניח אותם. אין צורך להקשיב לחברה, היא תמיד תכפה משהו, ותמיד תהיה לא מרוצה מהכל. תעשה מה שאתה מרגיש, כמו שאתה רוצה, כדי שיהיה לך טוב, ולא לאחרים!
המאמר המקורי פורסם כאן: https://kabluk.me/psihologija/ne-toropites-vyhodit-zamuzh-uzh-luchshe-pozdno-chem-soedinyat-zhizn-s-nepravilnym-chelovekom.html
