רק עם השנים אתה מבין שכל הילדות, הנעורים, הנעורים הושקעו ברצון לרצות את כולם. ניסינו לא להרגיז הורים, מורים, מעסיקים. פעם, בזמן שאספתי ילד מהגן, שאלתי את המורה שלנו טטיאנה פטרובנה איך היא מצליחה להטיל משמעת בילדים בצורה כזו. הם ישבו בשקט בכיסאותיה וציירו. ואפשר לחשוב שרק הילדים כל כך רגועים, אבל לא, הקבוצה שלנו היא הוריקן אמיתי. המורה השנייה כמעט תולה את עצמה מהם.
טטיאנה פטרובנה היא אדם מבית הספר הישן, יש לה ניסיון רב בעבודה עם ילדים, היא מורה קפדנית אך הוגנת. והיא סיפרה לי על הסוד שלה, שעזר לה להרגיע את כל החניכים באותו יום:
- שום דבר מסובך. המצאתי עטיפות ממתקים כאלה לילדים בתור עידוד. ואז היא איימה עליהם שבמקרה של התנהגות רעה, אחזיר אותם לעצמי. ואתה יודע, זה עבד!
חשבתי אז, אבל זה עובד גם עם מבוגרים. יש לי הרבה חברים שרק כדי לא להרגיז אף אחד, מוכנים לסבול כל אי נוחות! והכל מגיע רק מהילדות, ממצבים כמו עם טטיאנה פטרובנה. לא התערבתי בתהליך החינוכי של אותה אישה, אני מגדלת ילד קצת אחרת, ואני חושבת שהאיומים של איזו דודה השפיעו עליו מעט. הוא וכך גם לי יש רגוע ומקפיד על אותו הדבר.
יש לי 3 כללים מאוד חשובים שאני תמיד מקפיד עליהם
1. אני לא ממתק לרצות את כולם
שוב, אם אנחנו מדברים על ילדות, אז הילדה הקטנה הופכת לניתנת לניהול בקלות ונוחה עבור אחרים, ב במיוחד להורים ולמורים בבית הספר, כשהיא נדרשת להיות תלמידה מצטיינת, להתנהג בכבוד כדי למצוא חן בעיניה כל אחד.
אבל האם אפשר לחיות בלי לעשות טעות אחת? למד מטעויות. אני מחשיב שזה פשוט חיוני שמישהו יהיה רע, לעצבן מישהו רק עם הנוכחות שלו! חשוב לא להתנצל בכל צעד על זה שאתה אדם כזה, ולא מישהו אחר. עלינו ללמוד לקבל את עצמנו לא רק טוב, אלא גם רע, לא רק מוצלח, אלא גם לא מוצלח!
2. אני לא אחראי לחטאים של אחרים
מילדות מלמדים אותנו לשאת את עול העולם כולו, ואז אנו הופכים לנשים בוגרות, שכל העול הללו יכולים לרסק לעוגה! ההורים אומרים לילדה הקטנה לשמור על קור רוח, כי הרעש שלה יעלה לה את לחץ הדם והיא תמות. אגב, הסבתות האלה, שכל כך לא מרוצות מרעש הילדים, חיות עד 90 שנה בוודאות. אתה לא יכול לקבל ציונים רעים כי אמא תתעצבן, אתה צריך לדאוג לבגדים ולנעליים, כי אבא יכעס אם משהו יישבר.
ילדה בוגרת, שהפכה לאישה בוגרת, מתחילה לייסר את עצמה כל כך עד שהיא סובלת ממגוון מחלות אמיתיות! היא בוערת כמו נר כי היא עובדת בכל מיני עבודות "עזרה". היא נושאת את הצלב על כישלונותיהם וחטאיהם של אחרים, היא רגילה להיות אחראית לכל דבר, שולטת, משתדלת לא למעוד. ואתה צריך להיות אחראי רק על המילים והמעשים שלך.
3. אני לא נותן לאף אחד להגיד לי מה להיות ומה לעשות
יש כל כך הרבה אנשים מסביב שאוהבים להתקיים לפי קלישאות, לתת עצות לאחרים. נראה שהם יודעים איך לחיות, אבל זה הכרחי בדיוק כפי שהם רואים לנכון. אני זוכרת איך השכן הקשיש שלי פגש אותי ברחוב ומצא לנכון להפנות אותי לתסרוקת שלי. הייתי אז אמא צעירה, עייפה ומעונה, רצה החוצה לזרוק את האשפה בזמן שהילדים ישנו, ואספה לי לחמנייה רשלנית על הראש. שכנה אמרה לי שאישה צריכה תמיד להיות תסרוקת מסודרת ויפה.
כן, אני מסכים, בגיל של שכן, אתה בהחלט צריך תמיד להיראות יפה. ובכלל, מה עוד היא צריכה לעשות בפנסיה? והיה לי בלגן מוחלט בבית: השיניים הראשונות, נזלת, קוליק, לילות ללא שינה. ברור שלא התחברתי ליופי באותה תקופה.
לנשים בוגרות קשה מאוד, כי הן צריכות להיות מסוגלות לעשות הכל, להגיע בזמן לכל דבר ובכל מקום. אבל אני חושב שעדיף לעשות את זה מאשר לנסות לרצות את כל הסובבים, כדי שחלילה לא תפגע באף אחד. תנו לכולם לחיות לפי קלישאות וסטריאוטיפים, זו זכותם. אבל מבחינתי - זה שעמום מוחלט, יש לי חוקים משלי!
המאמר המקורי פורסם כאן: https://kabluk.me/psihologija/3-pravila-vzrosloj-zhenshhiny.html
