סיפור מלמד מהעבר שמוכיח שילדים להורים חביבים ומפרגנים יותר מוצאים את עצמם לעיתים קרובות מאוד במצבים לא נעימים. זה היה בשנות ה-90 המדהימות...
שתי ילדות מקסימות בנות חמש עשרה נפלו מהמועדון המקומי והתיישבו על ספסל לנוח ולעשן. להורים של לנה ונטשה היו חוקים נוקשים, אז הם תמיד נזפו בבנותיהם על חגיגות מאוחרות. אבל, אם אמה של לנה יכלה לוותר ולהעלים עין ממשהו, אז אמה של נטשה הייתה מאוד קפדנית. בתה תמיד הלכה לאורך הקו ופחדה לעשות משהו לא בסדר, למרות שהיא מאוד רצתה.
אמה של נטשה חזרה ללא לאות על כך שבתה היא הכל בשבילה, שהיא בתה היחידה, ושהיא בהחלט לא רוצה לאבד אותה. המילים האלה תמיד נשמעו בראשה של נטשה כשהיא בטעות "איבדה את המסלול".
הבנות דנו במשהו חי, צחקו בקול ותכננו את הערב הבא. לפתע התקרבו אליהם שני בחורים חזקים וגבוהים. אוי, איזה גברים יפים, אבל ברור שמבוגרים יותר מהבנות בכמה שנים. בהפתעה, הבנות השתתקו, ורק החליפו מבטים זו עם זו.
החבר'ה המפורסמת דחפו את הבנות, והתיישבו לידן. נטשה החלה לנתח את כל מה שקורה, ובמקביל הציצה בשעון שלה. הבנות היו מאוד חמודות, וכל החבר'ה שמו להן את תשומת הלב, רק שכולם פחדו להסתבך עם צעירים.
ורק שני הגברים היפים האלה לא היו נבוכים כלל מגיל מכריהם החדשים. הם הרעיפו על הבנות מחמאות, ובכך זכו באמונם. הוצע ללכת לחבר'ה לארץ, שם להמשיך את הכיף. לנטשה היה מיד רעיון:
- השעה כמעט 11, האמא תהרוג!
במילים אלו פוצצה הילדה מהספסל, והחלה להיפרד מכולם. כן, היא לא התנגדה להמשך הכיף, היא מאוד אהבה את החבר'ה, אבל עדיין, עצם המחשבה שהיא תטוס מאמה הייתה מאוד מפחידה. היא הבינה שהחגיגות המאוחרות יהיו הגיחה האחרונה שלה לעולם. בהתחלה, נטשה אפילו פיתחה תוכנית בראשה כדי להבין מה לשקר לאמה. אולי תגיד שהיא תישאר ללילה עם חברה? לא, לא ייצא מזה כלום, האמא בהחלט תקרע את ראשה, ובהחלט תצטרך לשכוח מדיסקוטקים.
לנקה לא מצאה את הצעת החבר'ה משהו נורא. ובכן, רק תחשוב, ההורים שלה ישבעו, אבל יהיה לה זמן כיף, שאז היא תזכור כל חייה. ובכלל, החבר'ה היו מאוד מגניבים, ולנקה כבר מזמן רצתה להתחיל לצאת עם מישהו.
נטשה שכנעה את חברתה ללכת הביתה, אבל היא התחילה להתחצף כלפיה, לצחוק עליה, ללחוש משהו באוזן של החבר'ה, שבגללו שלושתם צחקו. כנראה, היא עשתה כמה בדיחות על נטליה. חבל, וחבל, אבל אין מה לעשות.
נטשה הצליחה להגיע הביתה בדיוק ב-11, אמה לא נזפה בה, הכל היה רגוע. הילדה התקלחה והלכה לנוח, מחר בבית הספר, מבחן אלגברה.
ובבוקר עמד שוטר על סף ביתה ואמר שלנה נעלמה, היא לא הייתה בקשר מאתמול בערב, אבל היא נראתה עם שני בחורים, שיכורים ואיכשהו מרופטים. מאוחר יותר, לנה נמצאה בחיים, החבר'ה התעללו בה והשאירו אותה באיזה שדה. לאחר שהתעוררה, הגיעה הילדה לבית החולים, ומשטרה הוזעקה לשם.
ואז היה משפט, החבר'ה נכלאו. כדי להימנע מצרות, נאלצו לנה ומשפחתה לעזוב את העיר. הם לא השאירו את הקשר שלהם לאיש, הם פחדו שיירדפו, והם יקראו לבתם מילים רעות.
נטשה סיימה תיכון, קיבלה חינוך טוב, מצאה עבודה, התחתנה וילדה שני ילדים. עד היום היא זוקפת לאמה את "שיטות הדיכוי" של גידולה בצעירותה, שפעם עזרו לה לא לעשות שטויות. עכשיו נטשה ואמה הן החברות הכי טובות, האישה כבר לא מגלה הקפדה כלפי בתה, כי היא כבר התבגרה והפכה לאדם חכם והולם.
ומה יכול לקרות אם נטשה תלך אז להמשיך את הערב עם חברתה...
המאמר המקורי פורסם כאן: https://kabluk.me/psihologija/a-nuzhno-li-detyam-vse-zapreshhat-istoriya-iz-zhizni.html
