יש לי פנים מעוגלות רחבות עם לחיים גדולות וכבדות משקל, וכשהסתיו והחורף מגיעים, הנפחים שלה הופכים בולטים עוד יותר לאחרים. בחורף אפשר ללבוש בגדים עליונים עם קפוצ'ון (תמיד לבשתי ז'קט פוך או מעיל כבש), אבל בתקופת הביניים שבין סתיו ללא כובע לחורף כפור צריך גם לכסות את הראש במשהו. הכובע מסיר את הפוני וכל מה שהיה מוסתר זוחל החוצה בבוגדנות לראווה. במשך שנים רבות בחרתי משתי רעות: להפוך לקולובוק או להקפיא את אוזני.
"שים על הכובע שלך!"
הדימוי של צעירים ש"בסגנון, מצננים ונרגעים" לובשים קפוצ'ון (קפוצ'ון) מתחת לז'קט עור לא נתן לי השראה כלל. בוא נשאיר את הניסויים האופנתיים המטופשים האלה לצעירים והרגועים. קשישים וחרדים זקוקים לקלאסיקה מינימליסטית.
כל חיי לא מצאתי כובע! למען האמת, שנאתי כובעים כל חיי. נראה לי שהכובע מיועד לילדים ורודות לחיים ולגולשי סקי. גם ורוד. אבל לבשתי אותם. כמו שאמהות אומרות לנו לחבוש כובע בילדות, אז ילדים צייתנים הולכים עם הזרם. ואם להיות אפילו יותר כנה, חבשתי את הכובע הנדיר והאחרון שלי במשך יותר מ-10 שנים, כי לא מצאתי משהו טוב יותר לפנים שלי.
הבעיה היא שכובעים סרוגים דקים על פנים שמנמנות וחצופות נראים קומיים, בעוד שכובעים עבים יותר עם דש נפח מרחיבים את הפנים. אתה לא יכול לקנות כובע בחנות מקוונת מבלי לנסות אותו, כי לעתים קרובות כאשר אתה מנסה את זה אתה מבין שהם קטנים מדי.
מארוסיה אלגנטית
ויש לי גם בעיה עם תושבי עיירות פרובינציאליות קטנות, שרבים מהם תקועים ללא תקנה בשנות ה-90 המעט אלגנטיות או שנות ה-2000 הזוהרות הנואשות. הפסקתי לקנות כובעים אחרי אחד הביקורים שלי לפני כמה שנים.
אני הולך לשורות הכובעים, כל הדגמים עם פונפונים מלאכותיים מפחידים, שמזכירים זנבות מעורפלים ארנבות קטיפה, או עם דוגמאות או כתובות יפות, מגולפים בחוזקה עם אבני חן או פאייטים.
- אין לך סתם כובעים בלי הכל? שאלתי בזהירות
- Deeeeevushka, זה מכוער! כמעט אף אחד לא קונה את אלה מאיתנו, הפסקנו להזמין...
בשנות ה-90, אם מישהו זוכר, ברדסים נכנסו לאופנה. הייתי אז בבית הספר. היו לי שני ברדסים, ואיזו שמחה הייתה אז ללבוש אותם! פעם הם היו בכביסה, ואני לבשתי צעיף חלופי רגיל. ילדה יפה הגיעה לבית הספר, והם הקניטו אותי. "איכר קיבוצי", "מרוסיה", "סבתא", "אישה לקומקום תה" וכן הלאה. הורדתי את הצעיף ולא לבשתי אותו שוב. כך כנראה נוצר התסביך המטופש הזה לכל החיים.
ללבוש ברוסית
אבל איך צעיף התאים לי מתחת לפרצוף החצוף העממי הרוסי שלי! סוגר את הלחיים, מכסה את הסנטר, אין צורך בצעיף! כובע וצעיף באחד! תמיד הערצתי את התמונות של מראות אופנתיים בסגנון à la russe, שהופיעו על המסלול או בצילומים. ונערות עם כיסויי ראש תמיד נראו מסוגננות וללא מגע של שיק פרובינציאלי, שמתבטא בתמונות של יפהפיות רוסיות טיפוסיות.
בשנים האחרונות קיבלתי השראה מתמונות של נשים עם כיסויי ראש מסרטים ישנים. הם היו באופנה בשנות ה-50 וה-60, הם נלבשו על ידי אודרי הפבורן, גרייס קלי, קתרין דנב ושלל יפהפיות קולנוע אחרות. ובסתיו הזה, בפעם הראשונה, התחלתי ללבוש כל הזמן מטפחת. וכמה אני שמח! צעד גדול עבורי, צעד קטן עבור האנושות.
בנות ונשים, תלבשו מה שאתם אוהבים. האופנה נעלמת, אבל הלחיים, האף והשיער שלך תמיד איתך. התאימו את הסגנון שלכם אליהם ולתחושות הפנימיות שלכם של "טוב ורע" ולא לטרנדים אופנתיים. הרי המטרה שלהם היא פשוט לשכנע אותנו כל שנה לקנות כובע חדש, כובע, כיפה, שבלעדיו אין חיים. ויש חיים בלעדיהם. וככל שזה יתחיל מוקדם יותר, כך ייטב.
מחברת חסרת ראש: מרינה סידורינה
