יש לי חבר סשה. ועכשיו, כשהסתכלתי עליו, הבנתי מזמן שאתה יכול להיות אדם טוב, אבל עדיין לא מסכים עם כולם. אולי אפילו לא תציע עזרה או תתעסק בעצתך, כי היא לא תזכה להערכה. וכמה קשה לעבור ליד כשיש לך לב ענק, כמו סשה. סשה הוא אדם טוב מאוד, הוא אף פעם לא מסרב, תמיד מקשיב, אומר לי מה לעשות. אבל, למרבה הצער, מעטים האנשים שמעריכים את זה בו.
איכשהו, סשה ואשתו החליטו ללכת לים. הוחלט לנסוע ברכב, אז העלויות נמוכות יותר. וסשה היה ביחסים טובים מאוד עם השכנים, ואיך ריחם עליהם כשנודע להם על נסיעתו של האיש לים. לא היה להם כסף לטיול כזה, וגם לא רכבים בכלל. אז סשה הזמין אותם ללכת יחד לים בצורה ידידותית. ובכן, חבל עליו, כאילו הוא לא יירד במשקל, ואנשים לפחות יראו איך הים נראה, יירגעו, ישתזפו.
מסכים, בזמננו קשה מאוד לפגוש אנשים כאלה שיציעו לעזור בחינם. אבל הם קיימים, למרות שיש רק כמה מהם. אבל פסיכולוגים אומרים דבר לא נעים על אנשים כאלה, הם בטוחים שאנשים שעוזרים לאחרים מרצונם החופשי פשוט מנסים לטעון את עצמם על חשבון מישהו אחר. הנה, אני כל כך חזק, ואתה חלש, השגתי משהו, אבל אתה לא, אז אני עוזר לך, מאכיל את ההבל והגאווה שלי.
אז יצא סשקה לדרך עם כל חברתו לים. שכנים מתוך הרגל אכלו יותר מדי, שתו, שרפו. כתוצאה מכך, לשכנה הייתה הפרעת צואה, והשכן שבר בדרך כלל את רגלו. וכמובן, סשה היה אשם בכל זה! הוא הואשם שהוא זה שקרא להם, שהם בעצם חיו בלי ים כל כך הרבה שנים, והכל היה בסדר, בכלל, עדיף לשבת בבית.
כשכולם חזרו הביתה, השכנים החלו להפיץ שמועות שונות על סשה, לא לגמרי נעימות. אז הוא עשה טוב לאנשים. רציתי את הטוב ביותר, אבל התברר, כמו תמיד!
ועוד מקרה על סשה. בנוסף לעובדה שהוא אדם אדיב ואוהד, הוא גם אדם די בולט, הרבה אנשים אוהבים את זה. אבל סשה נאמן לאשתו, ואינו שם לב לעניין של נשים מבחוץ בכתובתו. אז הוא חיבב את הקולגה שלו, שהיה גרוש. הם עבדו יחד הרבה זמן, ואף פעם לא ממש דיברו, אבל כאן מזג האוויר היה סוער, וסשה הזמינה עמית לקחת אותה הביתה. היו איתה גם תיקים כבדים, נו, למה לא לעזור, חבל.
והגברת התחילה "לנסוע" אל האיש, וזה וזה. סשה הבין מה זה מה והחליט פשוט להתעלם מדברים כאלה. וזה פגע מאוד באישה, והיא החליטה לנקום בסשה. לקחה וקראה לאשת האיש ואמרה שיש ביניהם רומן. טוב שהאישה היא אישה עם ראש, ולא האמינה לכלום, אחרת לא היה ידוע למה כל זה הוביל.
מלמדים אותנו מילדות שאם יש הזדמנות, אנחנו צריכים לעזור לאדם. אבל במציאות, החיים מראים שאסור לך ללכת לאחרים עם העזרה והעצות שלך. מדוע זה קורה היא תעלומה. במיוחד אם אדם עצמו, מגלה חמלה, רוצה להציע עזרה, רוצה שמי שמרגיש רע ירגיש טוב.
רק שבטובתנו, כמו מטוטלת, אנחנו מפרים איזון בחיים של מישהו אחר. כאשר אנו עוזרים לאדם יותר מדי, יכולתו לנוע באופן עצמאי מתנוון לחלוטין. קדימה, המוטיבציה אובדת, הוא מתחיל להיות תלוי בנו, לחכות לעזרה הזו, ואם זה לא מספיק, הוא מופיע שנאה.
לכן, אתה צריך לעזור בגבולות הסביר, אחרת הם יתחילו להשתמש בזה, ואז הם גם ישנאו את זה כשמשהו ישתבש. האם אי פעם היו לך מקרים כאלה כשעזרת למישהו, אבל מאוחר יותר הפכת לאדם הכי נורא בעולם?
המאמר המקורי פורסם כאן: https://kabluk.me/psihologija/hotel-kak-luchshe-a-poluchilos-kak-vsegda-pochemu-tot-kto-vsem-pomogaet-v-itoge-vo-vsem-vinovat.html
