לאחר שקיבל חיים שניים, אוקטאי לא יכול היה להשתמש כראוי במתנת הגורל. הוא גם חלם להחזיר לעצמו את מרים, מתוך אמונה שהילדה שייכת לו.
כעת נחשב שאהין למת עבור כולם ומבחינתו זו הייתה הזדמנות מצוינת לבצע את מעשיו המלוכלכים ללא עונש. אוקטאי מחליט לחטוף את מרים, ואז לקחת אותה מאיסטנבול.
אוקטאי נכנס למאפייה של מריאם. הנערה באותו רגע ישנה במתיקות במיטתה, בלי לחשוד ששאהין יושב בראשה.
שאהין כבר התכוון לגנוב את הילדה, אבל באותו רגע הטלפון שלה צלצל. אוקטאי הצליח להתחבא. סאבאש הגיע אל מריאם ואוקטאי שמע את שיחת היונים.
הילדה סיפרה לאהובה שהיום קיבלה הודעה שהובילה אותה לקבר שאהין. עוד סיפרה מרים שהיא יודעת והרגישה שהוא חי. סאבאש כעס על מרים, מתוך אמונה שמישהו מנסה להפריד ביניהם. אבל הוא בטוח ששאהין אינו בחיים והחשדות של אהובתו חסרי בסיס. כדי לא לריב עם מרי, סאבאש מחליט לעזוב. מרים רצה אחרי סבאש, מנסה לומר לו שיש לו אחות או אח.
בינתיים, אוקטאי מגיח מהפינה המבודדת שלו ומתעמת עם סלמה.
האישה מבינה שאסור לצפות לטוב מרוח רפאים מהעבר. היא ממהרת למאפייה, שם היא תופסת סכין ענקית. מאיימת בבעיטה, סלמה מנסה לקרוא לעזרה. אבל אוקטאי התגלה כממזר חכם והוא מצליח לחטוף את רגלה של האישה.
סלמה, למרות כל הסכנה, מנסה להילחם באויב. ובקרב הזה היא הפסידה. אוקטאי לא רצה לפגוע באישה. הוא רק רצה להמם אותה, ואז לקחת את מה ששייך לו - מרים. אבל הוא לא חישב את כוחו, ובמהלך המאבק תקע את סכינו בבטנה של סלמה.
להשאיר אישה למות היה הרגל עבור אוקטאי. לכן, הוא לא עזר לסלמה, אלא החל לחכות לקורבנו. ועד מהרה הופיע אוקטאי לפני מרי.
מרים תמימה, נכנסה למאפייה, שם עמדה פנים אל פנים עם אהובה לשעבר.
למה אתה חושב שאוקטאי רדף אחרי מריאם? האם הוא הבין כמה הוא אוהב אותה? או שהרצון לעצבן את האויב היה דיבוק יותר?