קנאי - לשמוח או לברוח?

click fraud protection

כולנו קצת מקנאים בחצאים האחרים שלנו, כי אנחנו לא רוצים שמישהו אחר יפלוש אליהם. אנשים רבים אומרים שקנאה היא לא אהבה, או ליתר דיוק אהבה, אבל לא עבור בן זוג, אלא עבור עצמו. וגם קנאה היא רכושנות, במיוחד אם אין לה סיבה כלל. היום אנחנו מדברים על תחושה פתולוגית כזו. מה אם גבר מקנא? לשמוח או לרוץ בלי להסתכל לאחור?

קנאי - לשמוח או לברוח?

אני מכירה נשים שמאוד מרוצות מהקנאה של בן הזוג, הן תופסות את זה בדיוק כאהבה, הן מרגישות לעצמן ערך שהן כל כך מפחדות לאבד. חבל אם לגבר לא אכפת בכלל, נכון?

אז אפשר לחלק את הקנאה ל-2 חלקים.

  1. פתולוגי. זה קשור לפרנויה. כאן הוא לא רק יקנא בך, בנוסף לכל השאר, יהיו לו טוויסטים אחרים. חברים צוחקים עליו מאחורי הגב, עמיתים רוצים לשבת, מצבו גרוע, כולם סביבו רוצים להשפיל, לפגוע בו, לפגוע בו. בדרך כלל יש איזושהי קונספירציה מעורבת, וגם אתה נמצא באותו זמן עם כולם!
  2. טְרַאוּמָטִי. והקנאה הזו, שהיא הד מעברו. נניח שאישה בגדה בו במערכת יחסים קודמת. או שהוא תפס את אמו עם המאהב שלה בילדותו, אשר, בהתאם, בגדה באביה. או שהוא שלף חבר מהלולאה, שגם לו הורתה אשתו את הקרניים. אגב, פציעות אולי אינן על בגידה, אלא על הרס אמון.
instagram viewer

אבל הקנאה הקלה הזו שמתעוררת אצל גבר כשאתה הולך איתו זרוע בזרוע והסתכל בך עובר אורח, או כשאתה בטלפון מדבר עם עמיתך הגבר תוך כדי חיוך, זה בכלל לא קנאה. זה סוג של הגנה על השטח, כמו: "ראיתי מה, נכון? ועכשיו הוא הסיר את ידיו, היא שלי!" או "לא אתן אותך לאף אחד". אין לזה שום קשר לקנאה לפני התקף. זה יכול להיחשב לנורמה!

אז, אם הקנאה של גבר מתחילה להפחיד אותך, אז עדיף לייעץ לו לפנות למומחה. אתה לא פסיכיאטר, אלא האישה האהובה שלו. למה הוא מאשים אותך בבגידה אם אפילו לא חשבת על דבר כזה? למה הוא משפיל אותך בקנאתו, למרות שמעולם לא נתת לו סיבה? לא צריך לחכות שהוא יחנק אותך עם חוט מהברזל, שוב מקנא באיזה עמוד!

צריך להבין שאדם עם קנאה טראומטית והסובל עצמו הוא עדיין אותו הדבר. הוא מרגיש רע מעצמו. הוא עלול אפילו לחוות התקפי פאניקה, נוטה להשפעה ואובדן שליטה עצמית. אבל הוא יודע בצורה מושלמת איך לשלוט באישה שלו. ובכל דבר! הכל מתחיל באיסור ללכת למסיבה עם חברים. אבל אם תתנו לו דרור ותאפשרו לשלוט בעצמו, הכל יתחיל מיד עוד יותר גרוע. "זרוק את החצאית הקצרה הזו", "הסר מישהו מהחברים שלך שם", "אל תדבר עם זה" וכו'.

הקנאה של האדם הטראומטי לפעמים פוחתת, הוא הופך להולם, אבל הסיבה עצמה לא נעלמת. והסיבה לסבלו היא הפחד. הוא חושש ש"שוב יתבדו", "כל הנשים הן כאלה", "גם בי יבגדו, כמו כולם".

הוא הגביל את מעגל החברים שלך, הוא בטוח שאין זכרים מושכים בעבודה שלך, אבל פתאום אתה פוגש מישהו בדרך הביתה! והוא מתחיל להגביר את השליטה, ואם אתה מתנגד, מתעוררות התקפות זעם.

במקרה זה יש להביא את הגבר לפסיכותרפיסט. אל תצפה שהוא ישתנה, אל תחשוב שקנאה היא ביטוי לאהבתו והערצתו אליך. זהו ביטוי לפחד שלו, והוא עלול אפילו לעשות דברים מטופשים. עד שהוא מאמין באמת ובתמים בנאמנות שלך אליו, עד שיבוא לו שאתה לא תופס גברים ברחוב בגלל זה שיש לך "חצאית לרצפה, עיניים לרצפה", אבל בגלל שבחרת ואוהבת רק אותו לבד, הוא אפילו בשבילך מְסוּכָּן!

מה אתה חושב על אנשים קנאים? האם לברוח מזה או לשמוח על גילוי קנאתו?

המאמר המקורי פורסם כאן: https://kabluk.me/psihologija/revnivyj-muzhchina-radovatsya-ili-bezhat.html

אני משקיע את הנשמה שלי בכתיבת מאמרים, נא לתמוך בערוץ, לעשות לייק ולהירשם

Instagram story viewer