ככל שאסלי התגוררה באחוזתו של נאמיק, היא הופתעה יותר מאכזריותם וצביעותם.
כמעט כל בני המשפחה הזו שזרו תככים מלוכלכים מאחורי גבו של האחר ועשו מה שנראה לו. גם אם אדם אהוב סובל מזה.
לאסלי היה קשה להיות בבית הזה, אבל אחרת היא לא יכלה. חיי אחיה היו בידיה. ולמענו, היא מוכנה להקריב את אושרה.
אסלי הבינה שהיא לא יכולה להיפטר מפרחת סתם ככה. האיש האכזר הזה לא יסלח לה.
במקרה, אסלי לומד שהתובעת יגית היא אחיו של פרהאט. אסלי נזכר ביום החתונה שלו, כאשר התובע ביקש לסמוך עליו, באומרו שהוא מכיר את המשפחה הזו היטב. אסלי החליטה שיגית עומדת בקשר אחד איתם ומשחקת עם אחיה.
אסלי נשלח לבית החולים באישורו של פרהאט. אבל הגבר של פרהטה עוקב אחריה לכל מקום. אסלי ידע שיש בטלפון שלה באג ופרהט ואישו עוקבים אחר תנועתה דרכו.
אסלי הצליח להונות את שניהם. כשהכניס את הטלפון לגרוביקה לאחד המטופלים, אסלי עזב בשקט את בית החולים והלך למשטרה.
אסלי הגיע לתובע ודרש הסבר מדוע הסתיר את העובדה שהוא אחד האסלנים. יגית אמרה לאסלי שהמשפחה הזו הייתה בושה עבורו ולקח לו הרבה זמן להיפרד מהם לחלוטין. אסל, שנודע לו שג'ם יודע שיגית היא אחיו של פרהאט, הודה בתובע.
אסלי אמרה כי היא חולמת להכניס את נאמיק ופרחת לכלא ומוכנה לשתף פעולה. אבל העיקר שאחיה לא יודע על כך.
אסלי חזר לבית החולים בדיוק בזמן. פרחאת לא הספיק להבין שאסלי עוזב את בית החולים.
איגית לא איחר לבוא. ועד מהרה קיבלה אסלי את הצו הראשון - למצוא את המפתח למשרדו של נאמיק ולהעבירו לידי אברו.
העלילה המתוארת בדומאשני תוצג בפרק 14. בגרסה הטורקית זה הפרק החמישי.
