כבר מההתחלה עלה הרעיון שלמעשנים יש פחות סיכוי לקבל חסימה. ואז המקרה הזה הושתק, כי בכל מקרה אף אחד לא היה מעשן בקרבת מקום עם אנשים חונקים וליד חמצן.
שאלתי סביב מכרי. אומרים כי היו פחות מעשנים בבית החולים הקוביד. ובכן, באותה מחלקה בתקופת שלום, אושפזו אנשים שעשו באופן קבוע שערוריות בנוגע לעישון. לא היו שערוריות כאלה לאחר ההסבה לבית חולים קובי.
אולי מעשנים נדבקו בתדירות נמוכה יותר, אולי הם חלו ביתר קלות ולא הגיעו לבית החולים, אולי הם מתו מוקדם ולא הלכו לבית החולים, אולי הם היו כל כך חולים שהם שכחו מסיגריות. יכולות להיות סיבות שונות.
מהמקרה הזה הוצא טריק מעשי אחד. אם אדם לאחר ההחלמה הפסיק מאוד לשתות או לעשן, זה סימן רע. משהו בגופו השתבש קשות. כי בדרך כלל קשה להיפטר מניקוטין והתמכרויות אחרות.
בקיצור, מעשנים פעילים, מסיבה כלשהי, נוטים פחות להגיע לבית החולים עם קוביד.
בשנות התשעים של המאה הקודמת הבחינו ב"פרדוקס המעשנים "הזה בקרב חולים עם אוטם שריר הלב. מסיבה כלשהי, הם נטו פחות למות מהתקפי לב. מאוחר יותר נבדק מקרה זה, אך לא נמצא שום תועלת. לא ודאי.
באופן כללי, זה זמן רב ידוע כי לעישון יש השפעה אנטי דלקתית בכל מיני קוליטיס כיבית ומחלות מעי דלקתיות אחרות. אולי משהו דומה קורה בריאות.
שמועות היו כי תחמוצת החנקן, המרחיבה את כלי הדם וגם את הסמפונות, נוצרת יותר בקרב מעשנים.
בנוסף, איכשהו כל הכימיה הזו יכולה למנוע את הנגיף לתקוף את התאים בדרכי הנשימה.
מה רע בעישון
אנשים מתאספים בחדר עישון בתוך קהל ללא מסכות ופתיחה זה על זה.
מעשנים עם הידיים עם סיגריה מטפסים אל פניהם ונושאים לשם את הנגיף.
אפשר לחטוף התקף לב או שבץ מוחי עוד לפני שנמנע.
עישון על הריאות יכול לפעול כמו על הלב - עם דלקת כלי דם ופקקת.
ובכן, כל זה מבלי לחשוב אפילו על סרטן ריאות.
קצר יותר
נושא בוצי. אולי איננו יודעים את האמת.
