ג'אהידה, כמו כל אם, נלחמה למען האושר והשלום של ילדיה שלה. ולפעמים מעשיה היו אכזריים. אבל האושר של הילד של עצמו היה מעל לכל.
זיינפ לא הייתה בתו של ג'אהידה עצמה, אך היא אהבה אותה לא פחות, ואולי יותר מדורו או גמזה.
למען הרוגע של זיינפ, ג'אהידה המציא שקר עם מותו של מלק ואף התקינה עבורה קבר ריק. אבל כל הסוד מתגלה במוקדם או במאוחר. זיינפ גילה על השקר הזה, ואז מלק.
כמובן שעם הזמן הכאב והטינה על ג'אהיד שככו וזאינפ ומלק הצליחו לסלוח לה, אבל האישה רצתה לעשות משהו נוסף למען הילד הזה. ג'אהיד מחליט לכלול את מלק בירושתו. היא עשתה זאת כדי לממש את אשמתה בפני טורנה ולהראות שכעת היא בת משפחתם.
לילדים, לאחר שנודע להם על החלטת האם, לא היה אכפת להם. רק גמזה הבין שאם סנגיז יגלה את הירושה, הוא לא יישאר מאחור אחרי הילד. וגמז צדק.
פתאום צנגיז הפך לבעל ואבא אכפתי לילדיו "שלו". הצמא לכסף לא איפשר לו לחיות בשלום. טורנה כבר לא הייתה מרוצה ממתנה כזו, אבל כבר אי אפשר היה לשנות את רצון סבתה.
ג'אהידה, לאחר שהכריע את ענייניה, נסע לעולם אחר. עכשיו הילדים נאלצו להילחם על מורשת טורנה. כך שייפול לידי הילד, ולא לידי צ'נגיז.
