"ילד מסכן", הגיבו הסבתות על הספסל בכניסה, "גדל בלי אמא.
***
קסיושה קיבל לאחרונה עבודה כרופא ילדים באתר המקומי. לאחרונה סיימה את לימודיה באוניברסיטה לרפואה, ובשל העובדה שהמחלקה הייתה תקציבית, הוקצה מהבירה לעיירה קטנה, שלעתים קשה למצוא אותה במפה. לפני שקיסושה הגיע לכאן, היא אפילו לא שמעה את שמו. וכבר כמה שבועות עבדה במרפאה המקומית.
הם שמחו מאוד לקדרים צעירים, כי תמיד יש איתם מתח בארץ. יתר על כן, מעטים האנשים שמחים ללכת לאנשהו בפאתי ליישוב קטן. תמיד היה כאן מחסור ברופאי ילדים, 5 רופאים לעיירה, מתוכם שתי נשים בשנות ה -70 לחייהם. לנשים אלו כמובן יש ניסיון ותרגול טוב, אך לעתים קרובות יותר ויותר הן מייעצות לתינוקות לטפל בנזלת. על ידי החדרת חלב אם לאף, וכאבי מפרקים על ידי מריחת עלה כרוב ויוד רֶשֶׁת. אז הופעתו של קסיושה במרפאה הייתה סוג של משב רוח רענן.
כולם שיבחו את קסיושה, למרות העובדה שהיא עדיין צעירה למדי, ולא היה לה ניסיון כלל, היא עשתה את עבודתה בשמחה רבה. כל חייה התגוררה הילדה בבירה, אך היא עדיין אהבה יותר את חייה השקטים והמדודים של עיירה קטנה. הכל מסביב היה כל כך שליו, רגוע, רגיל. תושבי העיירה אינם יהירים, איש אינו מתהדר זה מול זה, לא כמו מושקוביטים.
קסיושה הספיקה לעבודה, לעצמה, לטיולים ברחובות העיר ולפנאי. היה כאן קולנוע מקומי, בית קפה, פארק. הכל כמו שצריך להיות.
קסיושה ביצעה את העבודה באיכות גבוהה, ניגשה אליה בנשמה. זה היה אמצע מרץ, הרופאים תפרו, כי כולם בסביבה היו פשוט המוני עם שפעת וסארס. הייתי צריך למהר לשיחות כל יום, ואז ללכת לקבלה ואפילו להיות בתפקיד בבית החולים. באופן כללי, זה לא היה משעמם.
אחד מאותם ימים, קסיושה, או ליתר דיוק קסניה סרג'בנה, זומן לכתובת של ילד אחד בן חמש. את הדלת פתח גבר - אביו של הילד, קסיושה אפילו הספיק לחשוב: "איפה אמא, הילד רע!". יומיים של חום, כאב גרון. קסיושה מאבחנת כאבי גרון. בבדיקה פתח הילד את עיניו ואמר:
- בבקשה, דודה, תתחתן עם אבא שלי, אני מתחנן לך! אתה כל כך טוב וזה מאוד קשה לו בלבד!
קסניה סרג'בנה הופתעה מאוד, איש מעולם לא הציע לה להתחתן, והיא לא ציפתה שהכל יהיה ככה. היא לא ענתה לשום דבר, רק רשמה מרשם עם תרופות, תיארה בבירור מה לעשות עם הילד החולה ונכנסה למסדרון. אביו של הילד ליווה אותה והחל להתנצל:
- סלח לסשה, הוא חסר תשומת לב נשית, בגלל זה הוא אמר לך את זה, אני מעלה אותו בעצמי, לבד.
קסניה סרג'בנה אמרה לאביו של סשקא שהכל בסדר ואסור לו לתרץ. וכשעזבה את הכניסה, סבתותיה כמעט הקיפו אותה והחלו להתמודד זה עם זה לרכילות:
ילד מסכן, גדל בלי אמא.
- אומלל, אין לו אמא, ואבא כל כך טוב, אבל קשה לו בלבד.
- וקטקה, אמה של סשנקינה, המטומטמת הקטנה שלה. במרדף אחרי הגברים היא שכחה בכלל את בנה. זה לא הופיע כבר חצי שנה. אבא של סשה טוב, הוא עושה כמיטב יכולתו, אך איש אינו יכול להחליף את אמו.
- אל תדאגי, סשה תתאושש בקרוב, הכל יהיה בסדר, - קסניה סרג'בנה יכלה רק לומר זאת, למרות שהיא עצמה הייתה בהלם מכל מה ששמעה.
על פי הכללים, רק ילדים מתחת לגיל שנה מבקרים מדי יום, ולגבי ילדים גדולים יותר הם רק הולכים טמפרטורה, לרשום תרופות והמלצות, ואז הם מגיעים לפגישה בכוחות עצמם, ובכן, עם הורים, כמובן. אבל קסיושה החל לבקר את סשה כל יום. כשהתינוק החל להתאושש מעט, הוא היה כל כך מאושר מביקוריה של הילדה. פעם אחת הוא קם מהמיטה, כשבא קסיושה, צעד ברגליים חלשות למטבח להכין תה לאורח. וקסניה סרגייבנה לא סירבה. היא לא יכלה לעשות אחרת.
כולם התיישבו לשולחן, דיברו, והגברים היו מרוצים מאוד מנוכחותו של קסיושה, זה ניכר מהם. האב היה כה גאה בעצמאותו של בנו, וסשה דיבר על קבוצתו בגן, על שירים, על תוכן הסרטים המצוירים האהובים עליו. ילד מבוגר ומפתיע באופן מפתיע במשך חמש שנותיו.
קסיושה גם נהנתה מחברתם של אנשים רגילים אלה, היא החליטה לבקר משפחה המורכבת מאב ובן, לעתים קרובות יותר, למרות כמה כללים שם.
המאמר המקורי פורסם כאן: https://kabluk.me/psihologija/pozhalujsta-tetya-vyhodite-zamuzh-za-moego-papu-ya-ochen-vas-proshu.html
